הבדיקה בבנק ובערוצים האחרים

הוראת ניהול בנקאי תקין 411 של המפקח על הבנקים מסדירה את ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור בתאגידים הבנקאיים. היא מחייבת את הבנק להעריך את הסיכון הנשקף מכל לקוח ומהפעילות בחשבונו, ולהתאים לו את עומק הבדיקה. ההוראה מבחינה בין מקור הכספים, כלומר מאיפה הגיע הכסף שמופקד בחשבון, לבין מקור העושר, כלומר איך נצבר ההון. בלקוח או בפעילות שסווגו בסיכון גבוה, הבנק נוקט אחת או יותר מהפעולות שבסעיף 30 להוראה, ובהן בירור מקור העושר ומקור הכספים, וקבלת הסברים ובמקרה הצורך אסמכתאות בכתב.

סעיף 28 להוראה מונה בין גורמי הסיכון בנקאות פרטית, תשלומים או העברות מצדדים שלישיים לא מוכרים או בלי זיקה ללקוח, ולקוח תושב חוץ בלי זיקה לישראל. סעיפים 53 עד 57 מחייבים את הבנק לנקוט אמצעים סבירים להבנת מבנה של נאמנות ולרשום את יוצר הנאמנות, הנאמן, הנהנים וכל מי ששולט בה, והם חלים גם על הסדרים מקבילים לנאמנות. הבנק עשוי לבקש פרטים דומים גם על חשבון נאמנות של עורך דין או של נוטריון בחו"ל שממנו מגיע הכסף, שבו עורך הדין או הנוטריון מחזיק כסף עבור אחרים. סעיף 10 ונספח ג' להוראה עוסקים בפעילות חוצת גבולות של לקוחות, בדגש על חבויות מס מחוץ למדינה שבה נפתח החשבון. על בסיס זה הבנק עשוי לבקש אישור עמידה בחובות מס בחו"ל, בנוסח שהוא קובע.

סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, קובע שתאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר לקבל פיקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ, ולפתוח חשבון עובר ושב במטבע ישראלי ולנהל אותו. סעיף 50 להוראה 411 מונה, בין היתר, מתי יש סיבה לסירוב סביר: כשהלקוח אינו מוסר פרטים שנדרשים לפי צו איסור הלבנת הון, לפי ההוראה ולפי נהלי הבנק, או כשיש יסוד סביר לחשש שהפעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור. הוראת ניהול בנקאי תקין 422 קובעת הגנות למי שמבקש לפתוח חשבון עובר ושב ביתרת זכות: בנק שאינו מוסר את החלטתו במועד הגשת הבקשה מוסר אישור בכתב עם רשימת המסמכים הנדרשים, ואת ההחלטה הוא מוסר בכתב ובנימוקים בתוך 10 ימי עסקים. ההוראה חלה על תושב ישראל כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין ועל עובד זר שמתגורר בישראל כדין. היא אינה חלה על תושב חוץ.

חלפני כספים ונותני שירותים פיננסיים אחרים כפופים לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"א-2021. הצו מחייב אותם לזהות את מקבל השירות ולאמת את פרטיו, לבצע הליך של הכרת לקוח, לנהל רישומים ולדווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. העברה שעוברת דרך חלפן או דרך חברת העברות נבדקת אצלו, ושוב בבנק שמקבל את הכסף.

מי שנכנס לישראל או יוצא ממנה עם כספים בשווי 50,000 ש"ח לפחות חייב לדווח עליהם לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. בכניסה או ביציאה דרך מסוף מעבר יבשתי הסכום הוא 12,000 ש"ח לפחות (התוספת הרביעית לחוק). "כספים" לפי סעיף 1 לחוק הם מזומנים, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים, ניירות ערך למוכ"ז, שטרות סחירים, וכרטיס תשלום שניתן לצבור בו ערך כספי.

חילופי מידע אוטומטיים בין רשויות המס

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 227), שאושר ביולי 2016, יצר את התשתית לחילופי מידע אוטומטיים לפי התקן המשותף לדיווח של ה-OECD (CRS). ביום 6 בפברואר 2019 פורסמו תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט-2019. לפיהן מוסד פיננסי בישראל מזהה לקוחות שהם תושבי מדינה אחרת לצורכי מס, ומעביר לרשות המסים מידע על החשבונות שלהם, והיא מעבירה אותו למדינת התושבות. רשות המסים מפרסמת מדי שנה את רשימת המדינות המשתתפות ואת המדינות שאליהן ישראל מעבירה מידע. הרשימה האחרונה פורסמה ביום 28 בדצמבר 2025.

לפי אותו מנגנון, חשבון שתושב ישראל מחזיק בבנק במדינה משתתפת מדווח לרשות המסים בישראל. ישראל ושווייץ, למשל, הסכימו על איסוף נתונים מ-2018 ועל החלפתם מ-2019. בפתיחת חשבון, ולעיתים גם בהעברה מחו"ל או לחו"ל, הבנק מבקש הצהרה עצמית על מדינות התושבות לצורכי מס ועל האזרחות.

ביוני 2014 חתמה ישראל על הסכם עם ארצות הברית ליישום FATCA. מוסדות פיננסיים בישראל מדווחים לפיו על חשבונות של אזרחי ארצות הברית ושל מי שחייב במס בה, גם כשהם תושבי ישראל. אזרח אמריקאי שגר בישראל מתבקש בפתיחת חשבון להצהיר על כך.

הבנק בישראל יכול לברר אם החשבון בחו"ל, שממנו מגיע הכסף, כפוף לחילופי מידע. יועץ המס בחו"ל יכול לאשר שההכנסות דווחו ושהחשבון כפוף לחילופי מידע אוטומטיים, והבנק הזר יכול לאשר את סוג החשבון ואת מועד פתיחתו. במקרה של תושב גרמניה שרכש נכס בתל אביב, יועצת המס בגרמניה השיבה שהיא יכולה לאשר שההכנסות דווחו, ואינה יכולה לאשר דבר על דיווח החשבון עצמו.

רכישת נכס בישראל

פתיחת חשבון ובדיקת מקור הכספים בסכום גדול עשויות להימשך שבועות, ועיכוב בבנק אחרי החתימה עלול להפוך להפרה של מועדי התשלום בהסכם. הסכום שמועבר לישראל כולל, נוסף על המחיר, את מס הרכישה ואת ההוצאות. מס הרכישה על נכס שאינו דירת מגורים הוא 6%. על דירת מגורים המס מחושב לפי מדרגות, ותושב חוץ משלם לפי מדרגות שונות מתושב ישראל.

עורך הדין שמלווה את העסקה כפוף לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014 (להלן: "צו נותן שירות עסקי"). החובות חלות על עורכי דין ורואי חשבון שנותנים שירות עסקי כמשמעותו בסעיף 8ב לחוק איסור הלבנת הון, ובכלל זה קנייה, מכירה או חכירה לדורות של מקרקעין. לפני מתן השירות עורך הדין מזהה את הלקוח, ממלא איתו טופס הכרת לקוח, ומקבל ממנו הצהרה שהוא פועל בעבור עצמו, או את פרטי הנהנה האחר. לפי סעיף 2(ג) לצו, בחינת הסיכון מתבססת בין השאר על מאפייני הלקוח, על סוג השירות ועל מקור הכספים לשירות.

הזיהוי נעשה פנים אל פנים לפי מסמך זיהוי, בידי עורך הדין או עובדיו, בידי עורך דין אחר בעל רישיון בישראל, בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחו"ל, או בידי הרשות שמוסמכת לתת אפוסטיל. כשאין אפשרות לזיהוי פנים אל פנים, סעיף 7 לצו מתיר זיהוי בהיוועדות חזותית יחד עם העתק של דרכון או תעודת זהות. בתושב חוץ הזיהוי נעשה לפי דרכון חוץ. את המסמכים עורך הדין שומר חמש שנים לפחות אחרי מתן השירות. כשהקונה הוא תאגיד זר, עורך הדין מקבל מסמך רישום ממדינת ההתאגדות, והצהרה על הנהנים ועל בעלי השליטה.

במאמר העברת כספים מחו"ל לרכישת נכס בישראל ובדיקת הציות בבנק מתואר מקרה של כסף ממכירת בניין בגרמניה, שעבר דרך חשבון נאמנות של נוטריון ודרך בנק פרטי בשווייץ, ונקלט בחשבון חדש בישראל על שם בת הזוג.

עולים ותושבים חוזרים

עולה שקיבל תעודת זהות הוא תושב ישראל כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין. בבקשה לפתוח חשבון עובר ושב ביתרת זכות חלות עליו ההגנות של הוראה 422: רשימת מסמכים בכתב, והחלטה מנומקת בתוך 10 ימי עסקים. ההוראה אינה משנה את הבדיקה שהבנק עושה לפי הוראה 411 בהעברה עצמה.

כסף שעולה מעביר בשנים הראשונות יכול להיות הון שנצבר לפני העלייה: חסכונות, תמורת מכירה של דירה, קופות פנסיה, או כספי עסק שנמכר. הבנק מבקש להבין איך נצבר ההון, ולכן המסמכים הם דפי חשבון מהבנקים בחו"ל, דוחות מס מהמדינה הקודמת, והסכם המכירה כשהכסף הגיע ממכירת נכס.

סעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה פוטר עולה חדש ותושב חוזר ותיק ממס על הכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל, במשך עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272), התשפ"ד-2024, אינו נוגע בפטור ממס. הוא ביטל את הפטור מהגשת דוח שנתי ואת הפטור מהגשת הצהרת הון על נכסים מחוץ לישראל, למי שנכנס למעמד מ-1 בינואר 2026 ואילך. הפירוט במאמר תיקון 272: ביטול הפטורים מדיווח לעולים ולתושבים חוזרים ותיקים.

הפטור לפי חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026, חל על הכנסה מיגיעה אישית שהופקה בישראל. הוא אינו חל על כסף שמגיע מחו"ל. תנאיו ותקרותיו מפורטים במדריך לפטור ממס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים.

ירושה מחו"ל

בישראל אין מס ירושה ואין מס עיזבון. המס בוטל ב-1981, ויורש שהוא תושב ישראל אינו משלם מס בישראל על קבלת הירושה. במדינה שבה נפטר המוריש, או במדינה שבה נמצאים הנכסים, עשוי לחול מס עיזבון או מס ירושה לפי הדין שם.

כסף מירושה מגיע מחשבון שאינו של היורש: חשבון העיזבון, חשבון של מנהל העיזבון, או חשבון נאמנות של עורך הדין שטיפל בעיזבון. הבנק עשוי לבקש לדעת מי הנהנים בחשבון שממנו יצא הכסף, בדומה לבדיקה שסעיפים 53 עד 57 להוראה 411 קובעים לנאמנויות ולהסדרים מקבילים להן. המסמכים הם תעודת הפטירה, הצו שמכוחו פועל מנהל העיזבון במדינה הזרה, למשל grant of probate או letters of administration, צו ירושה או צו קיום צוואה ישראלי כשניתן, ומכתב של מנהל העיזבון או של עורך הדין על חלוקת העיזבון ועל חלקו של היורש. מסמך בשפה זרה מתורגם, ומסמך רשמי זר מקבל אפוסטיל.

יורש שקיבל בירושה נכס ומכר אותו חייב במס על הרווח לפי הדין שחל במועד המכירה. בנכס בישראל, ההורשה אינה מכירה לפי סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין, והמס נבחן במכירה. הפירוט במאמר דירה שהתקבלה בירושה: המס בהורשה, בחלוקה בין היורשים ובמכירה, ובמאמר היבטים בדיני ירושה בישראל כשהיורש גר בחו"ל.

מתנה מבן משפחה בחו"ל

בישראל אין מס מתנות. במדינות מסוימות חל מס מתנות על הנותן, לפי הדין שם.

העברה מחשבון של בן משפחה היא תשלום מצד שלישי, וסעיף 28 להוראה 411 מונה העברה מצד שלישי לא מוכר או בלי זיקה ללקוח בין גורמי הסיכון. הזיקה מתועדת: מכתב מתנה חתום בידי הנותן, עם שמו, הקשר המשפחתי, הסכום, והצהרה שאין חובת החזר. לצדו דף חשבון של הנותן שממנו יצאה ההעברה, ולפי הסכום גם הסבר על מקור הכסף אצל הנותן. כשהנותן הוא הורה, תעודת לידה מוכיחה את הקשר.

כשהמתנה נועדה לרכישת דירה, מקור הכספים לעסקה כולל את המתנה, ועורך הדין שמלווה את הרכישה מתעד אותה במסגרת הכרת הלקוח.

חסכונות, פנסיה וקופות בחו"ל

משיכה חד-פעמית מקרן פנסיה זרה, מחשבון חיסכון לפרישה או מפוליסת ביטוח מגיעה כסכום אחד, והבנק משווה אותו לפרופיל הלקוח. לכן המסמכים הם הודעה של הגוף המשלם על המשיכה, עם סוג המוצר, הסכום ברוטו, המס שנוכה במקור בחו"ל והסכום נטו, ודף החשבון שאליו נכנס הכסף בחו"ל לפני ההעברה לישראל.

עולה חדש ותושב חוזר ותיק בתוך עשר השנים פטורים לפי סעיף 14(א) ממס על הכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל. תושב ישראל אחר שמושך מקרן פנסיה זרה חייב במס לפי פקודת מס הכנסה ולפי אמנת המס עם המדינה המשלמת, אם יש אמנה. האמנה קובעת לאיזו מדינה זכות המיסוי על קצבה ועל סכום חד-פעמי, ומס שנוכה בחו"ל נבחן לזיכוי בישראל.

כסף שמגיע מחשבון השקעות בחו"ל, אחרי מכירת ניירות ערך, מתועד בדוח העסקאות של הברוקר ובדף החשבון. לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק, הרווח ממכירת נכס מחוץ לישראל בתוך עשר שנים מהיום שהיה לתושב ישראל פטור ממס לפי סעיף 97(ב) לפקודת מס הכנסה, בכפוף לחריגים, ובהם נכס שעיקרו זכות בנכס בישראל ונכס שהתקבל במתנה אחרי שהיה לתושב.

השקעה בישראל

משקיע זר שמעביר כסף לחברה ישראלית, כהשקעה בהון או כהלוואת בעלים, מופיע בחשבון של החברה כמשלם. הבנק של החברה מבקש לזהות אותו, להבין את הקשר שלו לחברה, ולראות את מקור הכספים. המסמכים הם הסכם ההשקעה או הסכם ההלוואה, החלטת הדירקטוריון על הקצאת המניות, ומסמכי הזיהוי של המשקיע. בהשקעה בהון, הקצאת המניות נרשמת ברשם החברות.

כשההשקעה נעשית דרך תאגיד זר, הבדיקה כוללת גם את בעלי השליטה. צו נותן שירות עסקי מחייב את עורך הדין לקבל מסמך רישום ממדינת ההתאגדות, וכשחסר בו פרט מזהה, אישור של עורך דין. עורך הדין יכול להיות בעל רישיון בישראל, או בעל רישיון במדינה החברה ב-OECD או במדינת ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שמדינת ההתאגדות אינה מנויה בתוספת השנייה לצו. הלקוח מצהיר על הנהנים ועל בעלי השליטה. התוספת הרביעית לצו מונה נסיבות שעשויות להעיד על סיכון גבוה, ובהן לקוח ממדינה שבתוספת השנייה, ושירות עסקי בלי הסבר או היגיון עסקי.

השקעה בנדל"ן להשכרה דרך חברה כרוכה גם במס חברות, במס על דיבידנד, ובמס רכישה ברכישת מניות באיגוד מקרקעין. המבנה המשפטי מתואר במאמר השקעה בנדל"ן בישראל לתושבי חוץ: איך השוק בנוי מבחינה משפטית.

מימון ילד שגר בישראל

הורים בחו"ל מממנים לעיתים ילד שלומד בישראל, משרת בצבא, או התחיל לעבוד. העברות חודשיות קבועות מחשבון של ההורה, בסכום דומה, תואמות את הפעילות הצפויה שהבנק רושם בפתיחת החשבון של הילד. העברה חד-פעמית גדולה מאותו מקור דורשת הסבר נפרד: מכתב מתנה כמו בפרק 6, ומטרת הכסף.

בחשבון של קטין פועלים ההורים כאפוטרופסים הטבעיים שלו. כשעורך דין מלווה עסקה בשביל קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, הזיהוי לפי צו נותן שירות עסקי נעשה במסמך הזיהוי של אחד מאפוטרופסיו.

כשההורים מממנים דירה שהילד קונה, עורך הדין שמלווה את הרכישה מתעד במסגרת הכרת הלקוח את מכתב המתנה ואת מקור הכסף אצל ההורים. הדירה נרשמת על שם הילד ונמנית עם הדירות שלו במבחני מס הרכישה ומס השבח. כל עוד לא מלאו לילד 18 שנים והוא אינו נשוי, החוק רואה אותו ואת הוריו כרוכש אחד וכמוכר אחד.

רשימת בדיקה לפני העברת הכסף

• מטרת ההעברה ומסמך שמתעד אותה: הסכם רכישה, הסכם השקעה, מכתב מתנה, מסמכי עיזבון, הודעת משיכה מקרן פנסיה.
• מיפוי שרשרת הכסף: מאיפה הגיע, לאיזה חשבון, על שם מי, ובאיזה מסלול יגיע לישראל.
• התאמה בין שם המעביר, בעל החשבון בחו"ל ובעל החשבון בישראל.
• הסבר מתועד מיועץ המס או מעורך הדין בחו"ל לכסף שנמצא במדינה שאינה מדינת התושבות.
• אישור עמידה בחובות מס בנוסח שיועץ המס בחו"ל יכול לחתום עליו לפי שיטת המס שלו.
• בקשה מהבנק לרשימה מלאה של המסמכים בפעם אחת.
• אין העברות פנימיות בין חשבונות בחו"ל לפני שהבנק בישראל אישר את המסלול.
• בעסקה עם מועדי תשלום, הכסף בחשבון בישראל לפני החתימה.

להמשך

מקורות

הוראת ניהול בנקאי תקין 411 וחוזר המפקח על הבנקים 2862, 7 באוקטובר 2026 · הוראת ניהול בנקאי תקין 422 · חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, סעיף 2 · חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, סעיף 9 · צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014 · צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"א-2021 · חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 227), 2016 · תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט-2019 · הסכם FATCA בין ישראל לארצות הברית, 30 ביוני 2014 · פקודת מס הכנסה, סעיפים 14(א) ו-97(ב) · חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272), התשפ"ד-2024 · חוזר מס הכנסה 9/2011 · חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 · חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 · חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 · הודעת ממשלת שווייץ על חילופי מידע אוטומטיים עם ישראל