המקורות שקובעים את הדרישות

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א-2001 (להלן: "צו הבנקים"), קובע אילו פרטים הבנק רושם ועל פי אילו מסמכים. סעיף 2א לצו מחייב את הבנק להכיר את הלקוח, ובכלל זה את מקור הכספים ואת מטרת החשבון, והוראת ניהול בנקאי תקין 411 קובעת שההערכה נעשית בשאלון "הכר את הלקוח" מובנה וממוכן (סעיף 29).

FATCA הוא החוק האמריקאי שמחייב מוסדות פיננסיים מחוץ לארצות הברית לדווח על חשבונות של אזרחים ותושבים אמריקאים. CRS הוא התקן האחיד לדיווח של ה-OECD, שלפיו מדינות מחליפות ביניהן מידע על חשבונות של תושבי מס זרים. בישראל הם יושמו בתקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא), התשע"ו-2016 (להלן: "תקנות פטקא"), ובתקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט-2019 (להלן: "תקנות CRS"). שתיהן מחייבות ככלל את הבנק לקבל מבעל החשבון תיעוד עצמי על תושבותו לצורכי מס כבר בפתיחת החשבון.

יחיד תושב ישראל

הבנק רושם שם, מספר זהות, תאריך לידה, מין ומען (סעיף 2(א) לצו הבנקים), ומאמת אותם לפי תעודת זהות ומול מרשם האוכלוסין (סעיף 3(א)(1)). לפי הוראת ניהול בנקאי תקין 422, בנק שאינו מחליט במעמד הבקשה מוסר ללקוח אישור בכתב, ואם ההחלטה תלויה במסמכים, גם את פירוטם (סעיף 6). את ההחלטה הוא מוסר בכתב ובנימוקים בתוך 10 ימי עסקים מהמאוחר מבין מועד הבקשה ומועד קבלת המסמכים (סעיף 7(א)). סעיפים 8 ו-9 להוראה מגבילים את המסמכים שמותר לדרוש. יחיד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים יכול לפתוח חשבון גם באופן מקוון, לפי פרק ג' להוראת ניהול בנקאי תקין 367.

זיהוי פנים אל פנים

הבנק מזהה פנים אל פנים כל בעל חשבון ומורשה חתימה לפני הפעולה הראשונה בחשבון. את הזיהוי יכולים לבצע נציג או שלוח של הבנק, עורך דין בעל רישיון בישראל, נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל בחוץ לארץ, או רשות שצוינה לפי סעיף 6 לאמנת האפוסטיל, וכן זיהוי בדרך אחרת שאישר המפקח על הבנקים (סעיף 6(א) לצו הבנקים). נוטריון אינו מנוי בסעיף.

עולה חדש

לפי סעיף 3(א)(1) לצו הבנקים, דין תעודת עולה כדין תעודת זהות בתוך 30 ימים מיום הנפקתה. נספח ב'5א להוראה 411, בתוקף מיום 30 באפריל 2026, מאפשר לבנק, כשאי אפשר לאמת מול מרשם האוכלוסין פרטים שנרשמו מתעודת עולה, לאמת אותם מול דרכון זר ולהשלים את האימות מול המרשם בתוך 90 ימים מפתיחת החשבון. הוראה 422 חלה על יחיד שהוא תושב כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, ולכן גם על עולה. עולה שהוא גם אזרח ארצות הברית ממלא טופס W-9.

תושב חוץ

לגבי תושב חוץ, "מספר זהות" הוא מספר הדרכון או תעודת המסע ושם המדינה שהנפיקה אותם (סעיף 1 לצו הבנקים). הבנק רושם את הפרטים לפי דרכון חוץ, ומשווה אותם למסמך נוסף שיש בו תמונה ומספר זהות. בהעדר מסמך כזה, ההשוואה נעשית מול מסמך שיש בו שם או מספר זהות, ומען או תאריך לידה (סעיף 3(א)(2)).

הוראה 422 אינה חלה על תושב חוץ, למעט עובד זר שמתגורר בישראל כדין, ותושב חוץ אינו יכול לפתוח חשבון באופן מקוון לפי הוראה 367. סעיף 28 להוראה 411 מונה "לקוח תושב חוץ – ללא זיקה לישראל" בין גורמי הסיכון.

תושב חוץ פטור ממס על ריבית בפיקדון לפי צו מס הכנסה (פטור ממס על פיקדון של תושב חוץ), התשס"ג-2002. לפי תקנה 4 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים), התשס"ו-2005 (להלן: "תקנות הניכוי מריבית"), הבנק אינו מנכה מס מריבית כזו כשהמקבל הגיש הצהרה על זכאותו. ההצהרה נעשית בטופס 2402/א, "הצהרת תושב חוץ", ולפי הטופס היא נחתמת אחת לשלוש שנים ומוגשת מחדש כשפרט בה משתנה.

חברה ישראלית וחברה זרה

בחשבון של תאגיד, הבנק רושם שם, מספר רישום, תאריך התאגדות ומען (סעיף 2(א) לצו הבנקים). המסמכים לתאגיד ישראלי הם תעודת רישום, מסמכי יסוד, אישור עורך דין על קיום התאגיד או אימות במרשם, החלטת האורגן המוסמך על פתיחת החשבון והחלטה על מורשי החתימה (סעיף 3(א)(3)). בתאגיד זר נדרש מסמך המעיד על רישומו במדינת ההתאגדות ומסמכים מקבילים (סעיף 3(א)(4)), והעתק של מסמך כזה יכול לאשר גם נוטריון (סעיף 3(ב)).

הבנק רושם את בעלי השליטה בתאגיד, ובשרשרת אחזקות מברר את השליטה עד היחיד שבסוף השרשרת (סעיף 45 להוראה 411). לעניין FATCA ו-CRS התאגיד מצהיר אם הוא ישות פעילה, ישות פסיבית או מוסד פיננסי. בישות פסיבית הבנק קובע גם את מדינת התושבות של כל בעל שליטה בה, לפי תיעוד עצמי (תקנה 5 לתקנות CRS). ישות זרה מתבקשת לעיתים למלא גם טופס W-8BEN-E, וישות אמריקאית טופס W-9.

נאמנות וחשבון עיזבון

בחשבון של נאמנות, הבנק מברר את מהות הנאמנות, את מבנה השליטה בה ואת הבסיס ליצירתה, ורושם את יוצר הנאמנות, הנאמן, מגן הנאמנות אם יש, הנהנים וכל מי ששולט בה בפועל (סעיפים 53 ו-54 להוראה 411). בנאמנות עם נהנים רבים שניתנים לאפיון, הבנק רשאי להסתפק ברישום כללי של הנהנים, אם בעל החשבון מתחייב למסור את זהותם בעת התשלום להם (סעיף 55). הסעיפים חלים גם על הסדרים משפטיים מקבילים לנאמנות (סעיף 57).

בחשבון שפותח מי שמונה בידי בית משפט או בידי הרשם לענייני ירושה, למשל מנהל עיזבון, הבנק אינו רושם נהנה. הוא מציין את המינוי ברישומי החשבון ושומר העתק של מסמך המינוי (סעיף 2(ב) לצו הבנקים).

ההצהרה על נהנה ובעל שליטה

בפתיחת חשבון, בעל החשבון מצהיר בחתימת מקור אם הוא פועל בעבור עצמו או בעבור אחר, ותאגיד מצהיר גם מי בעל השליטה בו (סעיף 4 לצו הבנקים). ההצהרה נעשית לפי הטופס שבתוספת הראשונה לצו, "טופס הצהרה על נהנה ובעל שליטה", או לפי טופס אחר שאישר המפקח על הבנקים (סעיף 4(ג)). הבנקים מפיקים את הטופס במספר פנימי משלהם. סעיף 56 להוראה 411 אוסר לפתוח חשבון ללקוח שפועל בעבור צד שלישי ואינו מוסר את פרטיו.

אזרחים ותושבים של ארצות הברית (FATCA)

ביוני 2014 חתמו ישראל וארצות הברית על הסכם ליישום FATCA. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 227), התשע"ו-2016, הוסיף לפקודה את סעיפים 135ב עד 135ח, ותקנות פטקא מחייבות ככלל את הבנק לקבל תיעוד עצמי מבעל החשבון בפתיחת החשבון (תקנה 3(4)(א) ליחיד ותקנה 5(3) לישות). הבנק מדווח לרשות המסים על חשבונות של "אדם אמריקאי", והיא מעבירה את המידע לרשות המס האמריקאית.

לפי ההסכם, אדם אמריקאי הוא אזרח ארצות הברית או מי שתושב בה, וכן שותפות או חברה שהתאגדו בה ונאמנויות ועיזבונות מסוימים. אזרח אמריקאי שגר בישראל הוא אדם אמריקאי, גם כשהוא גם אזרח ישראלי. בחשבונות קיימים, נספח I להסכם מונה את הסימנים לזיקה אמריקאית שבהתקיימם הבנק בודק אם בעל החשבון הוא אדם אמריקאי: אזרחות או תושבות אמריקאית, מקום לידה בארצות הברית, כתובת או מספר טלפון בארצות הברית, הוראת קבע להעברה לחשבון בארצות הברית, וייפוי כוח או זכות חתימה לאדם שכתובתו בארצות הברית.

בחשבון קיים של מי שנולד בארצות הברית ואינו אזרח שלה, בעל החשבון מצהיר שאינו אזרח ואינו תושב ארצות הברית לצורכי מס, מציג דרכון של מדינה אחרת, ומצרף תעודת אובדן אזרחות (Certificate of Loss of Nationality) או הסבר סביר למה אין לו תעודה כזו או למה לא קיבל אזרחות אמריקאית בלידתו (נספח I להסכם, סעיף II.B.4(a)). בחשבון קיים שבו נמצא סימן לזיקה אמריקאית ולא הומצא תיעוד שמסיר אותו, ההסכם מחייב את הבנק לסווג את החשבון כחשבון אמריקאי בר דיווח. בנקים בישראל מפרסמים מדיניות שלפיה לא יפתחו חשבון ולא יאפשרו פעילות ללקוח שמסרב לחתום על ההצהרה.

תושבי מס של מדינות אחרות (CRS)

תקנות CRS מחייבות את הבנק לקבל בפתיחת החשבון תיעוד עצמי על מדינות התושבות לצורכי מס ועל מספר הזיהוי לצורכי מס בכל אחת מהן (תקנות 3 ו-5). הבנקים מנסחים את ההצהרה בנוסח משלהם, ליחיד ולישות, ובהצהרות שהם מפרסמים הלקוח מתחייב לעדכן את הבנק בתוך 30 ימים משינוי בפרטים.

רשות המסים מפרסמת מדי שנה את רשימת המדינות המשתתפות, שמעבירות לישראל מידע, ואת רשימת המדינות שאליהן ישראל מעבירה מידע. ברשימה שפורסמה ביום 28 בדצמבר 2025 יש 107 מדינות משתתפות ו-85 מדינות שישראל מעבירה אליהן מידע. ארצות הברית אינה באף אחת מהרשימות, והמידע אליה מועבר לפי הסכם FATCA.

טופסי W-9 ו-W-8

טופסי W-9 ו-W-8 הם טפסים של רשות המס האמריקאית (IRS). בנק בישראל מבקש אותם כחלק מהבדיקה לפי FATCA. לפי נספח I להסכם, התיעוד העצמי יכול להיות על טופס של ה-IRS או על טופס דומה מוסכם.

רשימת הטפסים

להמשך

מקורות

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א-2001 · הוראת ניהול בנקאי תקין 411 וחוזר 2843 · הוראת ניהול בנקאי תקין 422 · הוראת ניהול בנקאי תקין 367, חוזר 2847 · חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 227), התשע"ו-2016 · תקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא), התשע"ו-2016 · תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט-2019 · צו מס הכנסה (פטור ממס על פיקדון של תושב חוץ), התשס"ג-2002 · תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים), התשס"ו-2005 · הסכם FATCA בין ישראל לארצות הברית · הוראות IRS לטופסי W-8