רבים מתכננים את לוח הזמנים של העלייה סביב מועד קבלת תעודת העולה, מתוך הנחה שדחיית התעודה דוחה את תחילת מניין עשר השנים. חוזר מס הכנסה 1/2011, שפורסם ביום 18 בינואר 2011, קובע כלל אחר, והוא הכלל שלפיו פועלת רשות המסים.

המועד שממנו נמנות עשר השנים

תקופת ההטבה נמשכת עשר שנים מהמועד שבו היחיד היה לתושב ישראל (סעיף 4.1.2 לחוזר). כל השאלה מתרכזת אפוא בנקודה אחת: באיזה מועד הועתק מרכז החיים לישראל. הגדרת התושבות לצורכי מס, מרכז החיים ושתי החוקות הכמותיות, מפורטת במאמר נפרד באתר.

שלוש החלופות לקביעת מועד העתקת מרכז החיים

סעיף 3.4 לחוזר קובע את המועד המוקדם מבין החלופות הבאות:

ליחיד ללא משפחה שיש לו בית קבע בישראל, המועד שבו שימש הבית למגורים (סעיף 3.4.1).

ליחיד עם משפחה, המועד שבו בית הקבע בישראל שימש בן משפחה ומשפחתו עמו בישראל (סעיף 3.4.2).

מועד הסיווג כעולה או כתושב חוזר, כפי שהוא מופיע בתעודה שהנפיק משרד העלייה והקליטה (סעיף 3.4.3).

אותו סעיף מוסיף שזיקות אחרות לישראל עשויות להצביע על מועד מוקדם יותר, גם כאשר שלוש החלופות מצביעות על מועד אחר.

מקומה של תעודת העולה בין שלוש החלופות

התעודה היא חלופה אחת מתוך שלוש, והכלל הוא המועד המוקדם. כאשר חלופה אחרת מצביעה על מועד מוקדם יותר, אותו מועד מוקדם הוא הקובע. קבלת התעודה במועד מאוחר אינה דוחה את תחילת התקופה כאשר בית הקבע בישראל כבר שימש למגורים או כאשר המשפחה כבר התגוררה בו.

החלטת מיסוי 2983/16 ממחישה את הכלל בכיוון השני. יחיד קיבל תעודת עולה בשנת 2010 ולא העתיק את מרכז חייו לישראל באותה שנה. נקבע שהוא אינו נחשב לתושב ישראל לראשונה ממועד קבלת התעודה, ומועד התושבות נקבע ליום שבו הועתק מרכז החיים בפועל. ההחלטה ניתנה בהסכם ובנסיבותיו של מקרה מסוים.

המשמעות המעשית הפוכה מההנחה הרווחת: לוח הזמנים המנהלי של התעודה אינו קובע את לוח הזמנים המיסויי, והתמקמות בפועל במועד מוקדם יותר עשויה כבר לפתוח את התקופה.

שנת הסתגלות

עולה חדש או תושב חוזר ותיק רשאי לבקש שנת הסתגלות, שבמהלכה הוא נחשב תושב חוץ למשך שנה מיום הגעתו (סעיפים 3.5 ו-3.5.3(א)).

ההודעה נמסרת למשרד העלייה והקליטה, בטופס הקבוע, בתוך תשעים יום מההגעה לישראל (סעיף 3.5.1). הבחירה חד פעמית (סעיף 3.5.4(ג)) ואי אפשר לחזור ממנה (סעיף 3.5.4(ה)). הודעה באיחור אפשרית רק באישור מנהל רשות המסים (סעיף 3.5.4(ד)).

מה ששנת ההסתגלות אינה עושה

כאשר היחיד נשאר בישראל אחרי אותה שנה, היא נמנית במניין שנות ההקלה (סעיף 3.5.4(א)). שנת ההסתגלות אינה מאריכה את תקופת עשר השנים. יחיד שעזב את ישראל במהלך אותה שנה, השנה אינה נמנית לצורך רכישת מעמד של תושב חוזר ותיק (סעיף 3.5.4(ב)).

מה שכוללות עשר השנים

במהלך התקופה זכאים עולה חדש ותושב חוזר ותיק לפטור ממס על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל ולפטור מדיווח מקביל. הוראת השעה של 2026 פועלת במישור אחר, והיא חלה על הכנסה מיגיעה אישית שהופקה בישראל. התנאים, התקרות השנתיות והסייגים מפורטים במאמר הייעודי להוראת השעה.

החלון הפתוח עד 10 בפברואר 2027

חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026, מוסיף פטור על הכנסה מיגיעה אישית שהופקה בישראל, לשנות המס 2026 עד 2030 ובכפוף לתקרות שנתיות.

הכניסה להטבה תלויה במועד שבו נרכשה התושבות הישראלית. נוסח החוק קובע את התקופה הקובעת עד תום שנת המס 2026 והוא לא תוקן. סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת מותיר בתוקף הוראת שעה שתוקפה היה פוקע בשלושת החודשים הראשונים לכהונתה של כנסת חדשה, עד תום אותם שלושה חודשים. דף השירות של רשות המסים מציין תקופה קובעת מיום 5 בנובמבר 2025 עד יום 10 בפברואר 2027.

דחיית מועד ההתמקמות אינה דוחה את מניין עשר השנים. החלון של הוראת השעה נסגר במועד הנקוב.

מה שקובע את המועד בפועל

שלוש החלופות שבסעיף 3.4 נשענות על נתונים בעלי תאריך: שימוש בפועל בבית קבע, שהיית המשפחה בישראל, והתאריך הרשום בתעודת משרד העלייה והקליטה. החוזר מוסיף שזיקות אחרות לישראל עשויות לבסס מועד מוקדם יותר, ולכן סדר האירועים בזמן הוא נתון מכריע.

מקורות

חוזר מס הכנסה 1/2011, רשות המסים, 18 בינואר 2011, סעיפים 3.4, 3.5 ו-4.1.2. חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026. מכתב רשות המסים, סמנכ"ל בכיר שומה וביקורת, 2 באוגוסט 2026. חוזר מס הכנסה 7/2026. סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת.