איך נוצר הצורך

הקושי התחיל בבנקים. לקוח שמכר מטבעות דיגיטליים ברווח ביקש להפקיד את התמורה בחשבונו, והבנק סירב, לעיתים בסירוב גורף שלא נבחן לגופו. בשנת 2018 פנו בני הזוג רועי ויפעת ערב לבית המשפט בעניין סירובו של בנק מרכנתיל דיסקונט לאפשר להם להפקיד כשני מיליון שקלים שצברו ממכירת ביטקוין שהוחזק עבורם בידי חברת Bit2C. ביום 22 בפברואר 2021 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, מפי השופטת לימור ביבי, את התביעה, וקבע שהסירוב אינו סביר.

הבנק ערער. ביום 22 בינואר 2023 דחה בית המשפט העליון את הערעור, בהרכב השופטים יצחק עמית, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, מן הטעם שהערעור הפך תיאורטי. בינתיים גובשה הוראת ניהול בנקאי תקין 411, שלפיה בנק אינו רשאי לסרב באופן גורף ללקוחות המבקשים להעביר לחשבונם כספים שמקורם במסחר במטבעות דיגיטליים, ועליו לבחון כל בקשה לגופה. בית המשפט ציין שכאשר המשיבים פנו לבנק בסוף 2017 ותחילת 2018 הנושא היה עדיין בחיתוליו.

גם אחרי הוראה 411 ההפקדה נותרה בעייתית במקרים רבים, והבעיה המיסויית נשארה על כנה: חבות המס קיימת, ואין דרך מעשית לשלם אותה. בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, נמסר לבית המשפט שהטיפול בנוהל נמצא בשלבים מתקדמים. ביום 28 ביוני 2023 נמחקה העתירה ללא צו להוצאות, בהרכב השופטות והשופטים דפנה ברק ארז, דוד מינץ ויחיאל כשר, תוך שבית המשפט מציין שהנחתו היא שהטיפול יושלם במהירות ראויה ובשקידה סבירה, ושהטענות שמורות.

ת"א 51757-08-18 · ע"א 2963/21 · בג"ץ 8486/22

המסלול שנפתח

ביום 31 בדצמבר 2023 פרסמה רשות המסים את נוהל הוראת השעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר, בתחילה מיום 1 בינואר 2024 ולתקופה של שישה חודשים. ביום 3 באפריל 2024 פורסמה הוראת ביצוע מס הכנסה 06/2024 המסדירה את יישומו, ובמקביל פורסם טופס 909, דיווח על פעילות במטבעות וירטואליים לשנת המס.

הרעיון פשוט. כספי המס מופקדים ישירות לחשבון בנק של רשות המסים המתנהל בבנק ישראל, בלי לעבור דרך המערכת הבנקאית המסחרית. ההפקדה נעשית בשקלים בלבד, והכסף מועבר מחשבון בנק זר, לרבות חשבון של זירת קריפטו, בית השקעות או נותן שירותים פיננסיים אחר המתנהל בבנק זר.

תנאי הסף

הנוהל אינו מסלול תשלום חלופי לכל אדם. הוא חל רק על כספי מיסים על פעילות באמצעי תשלום מבוזר, ורק אם הוכח לרשות המסים שהמערכת הבנקאית המסחרית בישראל, בנק אחד לפחות, סירבה לקבלם, לרבות בדרך של סירוב לפתוח חשבון. מי שהבנק שלו מוכן לקלוט את הכספים אינו נכנס לנוהל, ואינו זקוק לו.

חמישה שלבים

האסמכתאות שנדרשות

שלושה סוגי אסמכתאות. הראשון נוגע למקור הכספים ששימשו לרכישת המטבעות הווירטואליים. השני הוא נתיב המטבע הווירטואלי, כלומר התנועות שבוצעו במטבעות או בכתובת הארנק שבה הושמו, לאורך כל תקופת ההחזקה. השלישי הוא אישור מנותן השירותים הפיננסיים שדרכו בוצעה המכירה, על הפקדת התמורה לחשבון. מי שהחזיק מטבעות שנים, בכמה ארנקים ובכמה זירות, ימצא ששלב איסוף הראיות הוא החלק הארוך בתהליך, ולא הטפסים.

ארבעה סייגים שחשוב להכיר לפני החתימה

היקף הנוהל וגבולותיו

הנוהל מסדיר את אופן תשלום המס. הוא אינו מסדיר דיווח על הכנסה שלא דווחה. נוהל הגילוי מרצון, שעסק בהסדרת הון והכנסות שלא דווחו, הסתיים ביום 31 באוגוסט 2026, ורשות המסים מסרה שאינה מתכננת כרגע נוהל נוסף.

ההוראות, התנאים והסייגים בנוהל מעלים שאלות של שומה, התיישנות, מצגים והתחייבויות, ויתור על סודיות, קיזוז הפסדים, ניכויים וזיכויים. הבדיקה נעשית לפני הגשת טופס 909, לא אחריה.

להמשך

מקורות

נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר, 31 בדצמבר 2023 · הוראת ביצוע מס הכנסה 06/2024, 3 באפריל 2024 · טופס 909 · הודעת רשות המסים על הארכת תוקף הנוהל, 31 באוגוסט 2026 · הוראת ניהול בנקאי תקין 411 · ת"א 51757-08-18 (מחוזי תל אביב יפו, 22 בפברואר 2021) · ע"א 2963/21 (עליון, 22 בינואר 2023) · בג"ץ 8486/22 (עליון, 28 ביוני 2023)