
15 בספטמבר 2026 · ירושות, עזבונות ואפוטרופסות
צו ירושה: מה הוא קובע, איך מגישים, ומתי הבקשה עוברת לבית המשפט
הפטירה מעבירה את העיזבון ליורשים, אבל בלי צו אין מסמך שמוכיח מי הם. הבנקים, לשכת רישום המקרקעין וכל גורם אחר פועלים לפי הצו. צו ירושה ניתן כשאין צוואה, ועל החלק מהעיזבון שהצוואה לא כיסתה.
מה הצו קובע
סעיף 66(א) מסמיך את הרשם לענייני ירושה להצהיר על זכויות היורשים, ובירושה על פי דין הוא עושה זאת בצו ירושה. סעיף 69(א) קובע את תוכנו: הצו מצהיר על שמות היורשים ועל חלקו היחסי של כל אחד מהם בעיזבון. הצו אינו מחלק נכסים ואינו קובע מי מקבל את הדירה ומי את החשבון, אלא קובע חלקים. חלוקה בפועל נעשית בהסכם בין היורשים או בהליך נפרד.
סעיף 66(ב) קובע שכשהמוריש ציווה חלק מנכסיו, יינתן על אותו חלק צו קיום צוואה ועל הנותר יינתן צו ירושה. שני הצווים יכולים להתקיים באותו עיזבון.
ההגשה
הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה, וכיום בהגשה מקוונת. מי שמקום מושבו של המנוח בפטירתו היה בישראל יכול להגיש בקשה משולבת למתן הצו ולרישומו ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, כך שהצו נרשם על הנכס בלי הליך נפרד. טפסי הבקשה זמינים בעברית, באנגלית ובצרפתית.
סעיף 68(א) קובע שעובדת המוות וזמנו טעונים הוכחה בתעודת מוות או בהצהרת מוות, אלא אם התיר בית המשפט או הרשם, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להוכיחם באופן אחר. זו הנקודה שבה נתקעות בקשות הנוגעות לפטירה שאירעה מחוץ לישראל.
הפרסום וההתנגדויות
לפי סעיף 67, משהוגשה הבקשה מודיע עליה הרשם ברבים וקובע זמן שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות. כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות בתוך הזמן שנקבע, וגם אחריו כל עוד לא ניתן הצו.
מתי הבקשה עוברת לבית המשפט
סעיף 67א קובע חמישה מצבים שבהם בקשה שהוגשה לרשם מועברת לבית המשפט לענייני משפחה: כשהוגשה התנגדות לבקשה; כשהמדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לה; כשהיועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו ראו לנכון ליזום הליך או להצטרף אליו; כשהאפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה אדם שהוא מנהל את רכושו או נעדר; וכשהרשם ראה לנכון להעביר אותה. די בהתנגדות אחת כדי שההליך יצא ממסלול הרשם.
כוחו של הצו ותיקונו
סעיף 71 קובע שכוחם של צו ירושה וצו קיום יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו. סעיף 72(א) מאפשר לרשם או לבית המשפט לתקן או לבטל צו שנתנו, לפי בקשת מעוניין, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניהם בזמן מתן הצו. אם ראה הרשם שהמבקש יכול היה להביא את העובדה לפני מתן הצו, או יכול היה להביאה אחר כך ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, הוא מעביר את הבקשה לבית המשפט.
סעיף 73 מגן על מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בהסתמך על צו שהיה בר תוקף באותה שעה, או קיים חיוב בתום לב בהסתמך עליו. זכותו אינה מתבטלת ואינו מחויב שנית גם אם הצו תוקן או בוטל לאחר מכן.
שינויים שקרו אחרי הפטירה
סעיף 70(א) קובע שאם מת יורש אחרי מות המוריש ולפני מתן הצו, או שחל בתקופה הזו שינוי אחר, יפרט הצו את הפרטים כמצבם בזמן מתן הצו. סעיף 70(ב) מוסיף שאם נתמנה מנהל עיזבון, הדבר יצוין בצו.
ערעור
סעיף 151א קובע שהרואה עצמו נפגע מהחלטת רשם לענייני ירושה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט לענייני משפחה, שידון בערעור בשופט אחד.
להמשך באתר
מקורות
חוק הירושה, התשכ"ה-1965, סעיפים 66 עד 73 ו-151א · האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה, דף השירות "בקשה למתן צו ירושה לרשם לענייני ירושה"
האמור הוא מידע כללי ואינו חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ פרטני. נהלי ההגשה והטפסים מתעדכנים מעת לעת, וכדאי לאמת אותם במועד ההגשה.
