ספק שמקבל גישה למאגר המידע: מה חייב להיות בהסכם לפי תקנה 15
חברת תוכנה, ספק ענן, משרד הנהלת חשבונות או חברת תמיכה טכנית שמקבלים גישה למאגר המידע של עסק הם "גורם חיצוני" לפי תקנות אבטחת מידע. תקנה 15 קובעת מה בעל המאגר בודק לפני ההתקשרות, מה נכתב בהסכם, ואיך מפקחים על הספק אחרי החתימה.
מתי התקנה חלה
תקנה 15 לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017, חלה על בעל מאגר שמתקשר עם גורם חיצוני לקבלת שירות שכרוך במתן גישה למאגר המידע. הגישה אינה חייבת להיות עיבוד פעיל: לפי החוק אחרי תיקון 13, "עיבוד" כולל גם אחסון, עיון ומתן גישה, ולכן ספק שמאחסן את המאגר או נכנס אליו לצורך תמיכה טכנית נכלל בתקנה. התקנה אינה חלה על התקשרות עם יחיד. ארגון שיש לו כמה מאגרים באותה רמת אבטחה רשאי לחתום עם הספק על הסכם אחד לכל המאגרים.
בלשון החוק, ספק כזה הוא "מחזיק", ובעל המאגר הוא "בעל השליטה". על ההבחנה ראו בעל שליטה או מחזיק.
לפני ההתקשרות
לפני שבעל המאגר מתקשר עם ספק מסוים, הוא בוחן את סיכוני אבטחת המידע שכרוכים בהתקשרות. הבחינה נוגעת לאותו ספק ולאותו שירות: איזה מידע הספק יראה, מאילו מערכות, באיזו דרך גישה, ומה רמת האבטחה של המאגר. תוצאות הבחינה קובעות את היקף ההוראות בהסכם ואת היקף הפיקוח בהמשך.
מה ההסכם כולל
לפי תקנה 15, ההסכם עם הגורם החיצוני קובע במפורש, בשים לב לסיכונים שזוהו:
| רכיב | תוכן |
|---|---|
| מידע ומטרות | המידע שהספק רשאי לעבד, ומטרות השימוש המותרות לצורכי ההתקשרות |
| מערכות | מערכות המאגר שהספק רשאי לגשת אליהן |
| סוג העיבוד | סוג העיבוד או הפעולה שהספק רשאי לבצע |
| משך וסיום | משך ההתקשרות, אופן השבת המידע לבעל המאגר בסיומה, השמדתו אצל הספק ודיווח על כך |
| אבטחה | אופן יישום חובות האבטחה שחלות על הספק לפי התקנות, והנחיות אבטחה נוספות של בעל המאגר, אם קבע |
| עובדי הספק | חובת הספק להחתים את בעלי ההרשאות שלו על התחייבות לסודיות, לשימוש במידע רק לפי ההסכם וליישום אמצעי האבטחה |
| קבלני משנה | אם בעל המאגר התיר לספק לתת את השירות באמצעות גורם נוסף, חובת הספק לכלול את כל הנושאים האלה בהסכם עם אותו גורם |
| דיווח | דיווח של הספק אחת לשנה לפחות על אופן ביצוע חובותיו, והודעה לבעל המאגר על אירוע אבטחה |
תנאי שימוש סטנדרטיים של ספק תוכנה כוללים לעיתים חלק מהרכיבים, אבל לא את כולם, ובמיוחד לא את הדיווח השנתי ואת האיסור להעסיק קבלן משנה בלי היתר.
אחרי החתימה
בעל המאגר מפרט בנוהל האבטחה של המאגר את המידע, המערכות, סוג העיבוד, משך ההתקשרות ואופן יישום חובות האבטחה, ומפנה במפורש להסכם עם הספק ולנוהל האבטחה של הספק. בנוסף, הוא נוקט אמצעי בקרה ופיקוח על עמידת הספק בהסכם ובתקנות, בהיקף שמתאים לסיכונים. הנתונים שנצברים בפיקוח הזה נשמרים באופן מאובטח למשך 24 חודשים.
הוראות הפיקוח קשורות לחובות הדיווח על אירועי אבטחה: לפי תקנה 11, במאגר ברמת אבטחה בינונית או גבוהה, אירוע אבטחה חמור מחייב הודעה מיידית לרשות להגנת הפרטיות. בעל המאגר יכול לעמוד בחובה הזו רק אם הספק מודיע לו על האירוע בזמן, ולכן חובת ההודעה בהסכם חשובה במיוחד.
החובות של הספק עצמו
לפי תקנה 19, החובות שהתקנות מטילות על בעל מאגר חלות גם על המחזיק, בשינויים המחויבים, למעט החובה להכין מסמך הגדרות מאגר (תקנה 2) והחובות של תקנה 15 עצמה. כלומר, הספק נדרש בעצמו לנוהל אבטחה, לניהול הרשאות, לתיעוד אירועים ולשאר הדרישות לפי רמת האבטחה של המאגר.
לפי סעיף 8(ג) לחוק, אדם לא יעבד מידע אישי ממאגר בלי הרשאה של בעל השליטה או בחריגה מההרשאה. ההסכם לפי תקנה 15 הוא בפועל ההרשאה. ספק שחורג ממנה, למשל משתמש במידע לפיתוח מוצר משלו, חשוף לעיצום כספי, וסעיף 23נה לחוק קובע לעבירה עונש של שלוש שנות מאסר. ספק שעיסוקו העיקרי עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר עשוי להיות חייב גם במינוי ממונה הגנת פרטיות משלו; ראו ממונה הגנת פרטיות לפי תיקון 13.
השוואה לסעיף 28 ל־GDPR
סעיף 28(3) ל־GDPR מפרט את רכיבי החוזה בין בעל שליטה (controller) למעבד (processor). רוב הרכיבים דומים לתקנה 15, ויש כמה הבדלים:
| נושא | תקנה 15 | GDPR, סעיף 28 |
|---|---|---|
| הוראות עבודה | מידע, מטרות וסוג עיבוד מוגדרים בהסכם | עיבוד רק לפי הוראות מתועדות של בעל השליטה |
| קבלני משנה | רק בהיתר, ובהסכם שכולל את אותם נושאים | רק בהרשאה מראש בכתב, ובאותן חובות |
| זכויות נושאי המידע | לא נקבע בתקנה במפורש | המעבד מסייע לבעל השליטה לענות לבקשות |
| פיקוח | אמצעי בקרה ופיקוח, ודוח שנתי מהספק | המעבד מעמיד מידע ומאפשר ביקורות |
| סיום | השבת המידע והשמדתו, ודיווח על כך | מחיקה או השבה, לפי בחירת בעל השליטה |
נספח עיבוד מידע (DPA) לפי ה־GDPR מכסה חלק ניכר מתקנה 15. כדאי להוסיף לו את מה שחסר: הדוח השנתי, החתמת עובדי הספק, וההפניה לרמת האבטחה הישראלית של המאגר. בכיוון ההפוך, הסכם ישראלי טוב יכלול גם סיוע של הספק במענה לבקשות עיון ותיקון; ראו בקשת עיון במידע אישי.
