מידע בעל רגישות מיוחדת: ההגדרה אחרי תיקון 13, ההבדל מה־GDPR, והחריג בחוק הבינה המלאכותית האירופי
תיקון 13 החליף את ההגדרה הישנה של "מידע" ברשימה של שנים עשר סוגי מידע בעל רגישות מיוחדת. בישראל הסיווג קובע בעיקר את רמת האבטחה, את חובת ההודעה לרשות ואת גובה העיצומים. באיחוד האירופי הוא קובע אם מותר לעבד את המידע בכלל.
ההגדרה בחוק
לפי סעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, בנוסחו אחרי תיקון 13, "מידע בעל רגישות מיוחדת" הוא מידע אישי מאחד הסוגים האלה:
- צנעת חיי המשפחה, צנעת האישות ונטייה מינית.
- מצב בריאותו של אדם, כולל מידע רפואי לפי חוק זכויות החולה.
- מידע גנטי.
- מזהה ביומטרי שמשמש או מיועד לשמש לזיהוי אדם או לאימות זהותו באופן ממוחשב.
- מוצאו של אדם.
- עברו הפלילי.
- דעות פוליטיות, אמונות דתיות או השקפת עולם.
- הערכת אישיות שנערכה בידי גורם מקצועי, או באמצעי שנועד להעריך מאפייני אישיות מהותיים, כמו קווי אופי, יכולת שכלית ויכולת תפקוד בעבודה או בלימודים.
- נתוני מיקום ותעבורה שיצר ספק תקשורת, ונתוני מיקום שיש בהם כדי ללמד על מידע מהסוגים האחרים ברשימה.
- נתוני שכר ופעילות פיננסית.
- מידע שחלה עליו חובת סודיות לפי דין.
- סוגי מידע נוספים ששר המשפטים יקבע בתוספת לחוק, לגבי מידע שהועבר לישראל ממקום שבו חלים עליו כללים מיוחדים. עד היום נקבע בתוספת סוג אחד: חברות בארגון עובדים, במידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי.
הרשימה רחבה. היא כוללת מידע פיננסי, מבחני מיון לעבודה ומידע שחל עליו סוד מקצועי, ולכן גם משרד רואי חשבון, חברת השמה או משרד עורכי דין מחזיקים מידע בעל רגישות מיוחדת.
מה הסיווג משנה בישראל
החוק הישראלי אינו אוסר לעבד מידע בעל רגישות מיוחדת. הבסיס לעיבוד הוא, כמו בכל מידע, הסכמה או הסמכה בדין. הסיווג משפיע על החובות שנלוות לעיבוד:
- הודעה לרשות: כשמספר האנשים שיש עליהם מידע בעל רגישות מיוחדת במאגר עולה על 100,000, בעל השליטה מודיע על כך לרשות בתוך 30 ימים, גם אם המאגר אינו חייב ברישום.
- ממונה הגנת פרטיות: מי שעיסוקו העיקרי עיבוד מידע כזה בהיקף ניכר חייב למנות ממונה; ראו ממונה הגנת פרטיות לפי תיקון 13.
- אבטחה: לפי תקנות אבטחת מידע, מאגר שיש בו סוגי מידע רגיש נמצא ככלל ברמת אבטחה בינונית לפחות, וברמה הגבוהה כשהוא כולל מידע על 100,000 אנשים ומעלה או שיש בו יותר מ־100 בעלי הרשאה.
- עיצומים: סכומי העיצומים שנקבעו בתיקון 13 כפולים כשמדובר במידע בעל רגישות מיוחדת, למשל 100 ש"ח במקום 50 ש"ח לאדם בהפרת חובת היידוע בפנייה אישית, 4 ש"ח במקום 2 ש"ח לכל אדם במאגר באי מינוי ממונה, ו־8 ש"ח במקום 4 ש"ח לכל אדם בעיבוד שלא למטרה או בלי הרשאה.
קטגוריות מיוחדות ב־GDPR
סעיף 9(1) ל־GDPR אוסר לעבד מידע על מוצא גזעי או אתני, דעות פוליטיות, אמונה דתית או פילוסופית, חברות באיגוד מקצועי, מידע גנטי, מידע ביומטרי לשם זיהוי, מידע על בריאות, ומידע על חיי המין או הנטייה המינית. האיסור חל אלא אם מתקיים אחד החריגים בסעיף 9(2), ובהם הסכמה מפורשת, חובות בדיני עבודה וביטחון סוציאלי, אינטרס חיוני כשהאדם אינו מסוגל להסכים, מידע שהאדם עצמו פרסם, הגנה על זכויות משפטיות, אינטרס ציבורי מהותי, רפואה ובריאות הציבור, ומחקר. מידע על הרשעות ועבירות מוסדר בנפרד בסעיף 10. בנוסף לחריג לפי סעיף 9, העיבוד צריך בסיס חוקי לפי סעיף 6.
השוואה
| נושא | ישראל | GDPR |
|---|---|---|
| תוצאת הסיווג | אבטחה מוגברת, הודעה לרשות, ממונה, עיצומים כפולים | איסור עיבוד, אלא לפי חריג |
| מידע פיננסי ושכר | כלול | לא כלול |
| חברות באיגוד מקצועי | כלולה רק במידע שהועבר מהאזור הכלכלי האירופי (פסקה 12 והתוספת השנייה) | כלולה |
| הערכת אישיות | כלולה | לא כלולה כקטגוריה |
| עבר פלילי | כלול | מוסדר בנפרד (סעיף 10) |
| מידע חסוי לפי דין | כלול | לא כלול כקטגוריה |
עסק שחלים עליו שני הדינים צריך לבחון כל סוג מידע פעמיים: אם הוא ברשימה הישראלית, לצורך אבטחה והודעה, ואם הוא ברשימה האירופית, לצורך השאלה אם מותר לעבד אותו.
החריג בחוק הבינה המלאכותית האירופי
מערכת בינה מלאכותית שמסווגת בני אדם עלולה להפלות לפי מוצא, מגדר או בריאות. כדי לבדוק אם יש הטיה, לעיתים צריך לעבד בדיוק את המידע הרגיש שה־GDPR אוסר לעבד. סעיף 10(5) לתקנה (EU) 2024/1689 (חוק הבינה המלאכותית האירופי) מאפשר לספקים של מערכות בסיכון גבוה לעבד קטגוריות מיוחדות של מידע אישי, במידה שהדבר נחוץ באופן מוחלט לאיתור הטיות ולתיקונן, בתנאים מצטברים:
- אי אפשר לאתר ולתקן את ההטיה באמצעות מידע אחר, כולל מידע סינתטי או אנונימי.
- חלות מגבלות טכניות על שימוש חוזר במידע, ונעשה שימוש באמצעי אבטחה ושמירת פרטיות מתקדמים, כולל פסאודונימיזציה.
- הגישה למידע מבוקרת ומתועדת, ומוגבלת לאנשים מורשים שחלה עליהם חובת סודיות.
- המידע אינו מועבר לגורמים אחרים.
- המידע נמחק כשההטיה תוקנה, או בתום תקופת השמירה, המוקדם מביניהם.
- תיעוד פעולות העיבוד כולל את הנימוקים לכך שהעיבוד היה נחוץ באופן מוחלט.
החריג משלים את ה־GDPR ואינו מחליף אותו. חברה ישראלית שמפתחת מערכת כזו לשוק האירופי צריכה גם בסיס לפי סעיף 6 ל־GDPR, ובישראל המידע הזה נשאר מידע בעל רגישות מיוחדת, על כל החובות שלו. על חוק הבינה המלאכותית האירופי ראו חוק הבינה המלאכותית האירופי נכנס לשלב האכיפה.
