פורטל הסייבר הלאומי: בדיקות חינמיות לעסקים, ומה הקשר לחובות אבטחת המידע
ביום 4 בנובמבר 2026 השיק מערך הסייבר הלאומי פורטל שמרכז כלים חינמיים להגנה מפני מתקפות סייבר, ובו אזור ייעודי לעסקים ולארגונים. חלק מהכלים נוגעים ישירות לחובות שתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017, מטילות על כל עסק שהוא בעל מאגר מידע.
מה הושק
פורטל הסייבר הלאומי (portal.cyber.gov.il) הושק לקראת שבוע הגנת הסייבר הלאומי, שמתקיים בין 8 ל־12 בנובמבר 2026. הפורטל מיועד לאזרחים, לעסקים ולארגונים, ומאפשר לבדוק את רמת ההגנה, לזהות איומים ולקבל המלצות. לפי הודעת מערך הסייבר, נרשמה עלייה של כ־145% במתקפות הדיוג (פישינג) לעומת השנה שעברה, ולמערך הגיעו מתחילת 2026 יותר מ־26,000 דיווחים על חשד למתקפות, מהם יותר מ־5,000 אירועי סייבר במערכות מחשוב של ארגונים.
לציבור הרחב מוצע כלי בשם "קליק צ'ק": מדביקים קישור שהתקבל בהודעה או ברשת חברתית, ומקבלים הערכה של מידת המהימנות שלו. קישור שזוהה כזדוני מועבר אוטומטית למערך הסייבר לטיפול בהסרתו. לצדו יש משחק לתרגול זיהוי הודעות דיוג, כלים לבדיקת הגנות והתרעות על איומים עדכניים.
הכלים לעסקים ולארגונים
האזור לעסקים פתוח לאחר הרשמה. לפי הודעת המערך הוא כולל:
- בדיקת נכסים דיגיטליים ושרתי דואר אלקטרוני של הארגון.
- בדיקת רמת ההגנה של ספקים.
- בדיקת התאמה למנגנוני הזדהות דיגיטלית מאובטחת.
- מדריכים לביצוע תרגילי סייבר.
- "האשטג", כלי לבדיקה עצמית של קבצים חשודים.
- התרעות ממוקדות על איומים שרלוונטיים לפעילות הארגון, וערוץ לדיווח מהיר על אירועי סייבר.
הקשר לתקנות אבטחת המידע
תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) חלות על כל בעל מאגר מידע, ועסק שמחזיק במחשב מידע על לקוחות, עובדים או מטופלים הוא בדרך כלל בעל מאגר. התקנות אינן מפנות לכלי מסוים. כמה מהבדיקות בפורטל עוזרות לעמוד בחובות ולתעד שנעשתה בדיקה:
| הכלי בפורטל | החובה בתקנות | מה הכלי לא מכסה |
|---|---|---|
| בדיקת ספקים | לפני התקשרות עם גורם חיצוני שמקבל גישה למאגר, בעל המאגר בוחן את סיכוני אבטחת המידע הכרוכים בה (תקנה 15(א)(1)). | ההסכם עם הספק והפיקוח עליו נדרשים בנפרד. ראו הסכם עם ספק לפי תקנה 15. |
| בדיקת נכסים ושרתי דואר | עדכון שוטף של מערכות המאגר והימנעות ממערכות שהיצרן אינו תומך באבטחתן, אלא אם ניתן להן מענה אבטחתי מתאים (תקנה 13); אין לחבר את מערכות המאגר לאינטרנט בלי אמצעי הגנה, ומידע שמועבר ברשת ציבורית מוצפן (תקנה 14). | הבדיקה מתייחסת רק למה שחשוף מבחוץ. היא אינה בודקת הרשאות, גיבויים או את נוהל האבטחה. |
| הזדהות מאובטחת | זיהוי ואימות של בעלי הרשאות (תקנה 9). בגישה מרחוק נדרשים אמצעים לזיהוי המתקשר, ובמאגר ברמת אבטחה בינונית או גבוהה גם אמצעי פיזי שבשליטה בלעדית של בעל ההרשאה (תקנה 14(ג)). | הבדיקה אינה קובעת מהי רמת האבטחה של המאגר. |
| התרעות ודיווח | תיעוד של אירועי אבטחה והוראות בנוהל האבטחה להתמודדות איתם. באירוע אבטחה חמור, הודעה מיידית לרשות להגנת הפרטיות ודיווח על הצעדים שננקטו (תקנה 11). | דיווח למערך הסייבר אינו מחליף את ההודעה לרשות להגנת הפרטיות. ראו אירוע אבטחת מידע. |
| מדריכי תרגול | במאגר ברמת אבטחה בינונית, דיון אחת לשנה לפחות באירועי האבטחה ובצורך לעדכן את נוהל האבטחה; ברמה גבוהה, אחת לרבעון (תקנה 11(ג)). הדרכה לבעלי הרשאות (תקנה 7). | התקנות אינן מחייבות תרגיל. תרגיל הוא דרך לבדוק אם הוראות הנוהל עובדות בפועל. |
תרגיל סייבר בארגון
בדצמבר 2022 פרסם מערך הסייבר הלאומי מדריך לבנייה ולעריכה של תרגילי סייבר בארגון. המדריך מבחין בין תרגיל שולחני, שבו המשתתפים יושבים יחד ומסבירים מה היו עושים מול תרחיש מתגלגל, לבין תרגיל תפעולי, שבו הם פועלים במערכות ובכלים האמיתיים שלהם. תרגיל שולחני זול ופשוט, כרוך בסיכון נמוך למערכות, ומתאים לתרגיל ראשון ולהנהלה. תרגיל תפעולי בודק את הארגון ברמה רחבה יותר, אבל דורש הכנה ארוכה ומשאבים, וכרוך בסיכון למערכות.
לפי המדריך, לכל תרגיל יש מטרה אחת, ממנה נגזרות עד שלוש מטרות משנה ועד שלושה נושאי תרגול. התרחיש צריך להיות מציאותי וקשה דיו כדי שחלק מהמאמצים ייכשלו, ומומלץ שלא יכלול יותר מחמש תקיפות. לצד התקיפות משלבים בו גם תקלות תמימות ודיווחים שגויים. התרגיל אינו מבחן ואינו נועד לשפוט את המשתתפים, ויש לומר להם זאת מראש.
הלמידה מתחילה מיד בסיום, בשיחה ראשונית קצרה, וממשיכה בתחקיר מסודר. בתחקיר מסננים את המידע שנאסף לעובדות מאומתות, ומתוכן לממצאים שרלוונטיים למטרת התרגיל, ומחברים אותם לתמונה אחת של מה שקרה. תובנה שההנהלה אישרה הופכת ללקח, וכל לקח מתורגם למשימה עם גורם אחראי בתוכנית העבודה, ונבדק שוב בתרגיל הבא.
בעסק קטן אפשר לקיים תרגיל שולחני של כמה שעות, עם בעל העסק, ספק המחשוב ומי שמטפל בפניות לקוחות. דוגמה לתרחיש: ביום שישי בצהריים תוכנת כופר מצפינה את מערכת ניהול הלקוחות, וספק המחשוב אינו זמין. השאלות שעולות בדיון הן מי מחליט לנתק את המערכות מהרשת, איך יודעים אם מידע הוצא מהארגון, האם זה אירוע אבטחה חמור לפי תקנה 11, מי מודיע לרשות להגנת הפרטיות, ומה אומרים ללקוחות. שאלה שאין לה מענה בנוהל האבטחה, יש להוסיף לנוהל.
