רישום סימני מסחר

סימן מסחר הוא סימן בו משתמשים חברה או אדם פרטי לצורך סימול מוצרים או שירותים שהוא מייצר או סוחר בהם. סימן מסחר יכול להיות מורכב מאותיות, איור או סמל גרפי אחר או שילוב ביניהם. רישום הסימן מקנה לבעליו הגנה מפני שימוש על ידי אחר באותו סימן רשום באותו סיווג בו הוא נרשם.
יחד עם זאת ישנם מצבים בהם הסימן זוכה להגנה אף אם הוא לא נרשם כגון כאש מדובר בסימן מוכר היטב, בשל קיומו של מוניטין רב שנים בסימן.הגבלת השימוש בסימן המסחר נועדה לאפשר למוכרים וליצרנים לבנות לעצמם מוניטין ולבדל את עצמם ממתחריהם ולקדם על ידי כך את עסקיהם ולמנוע מצבים בהם עסקים אחרים יעשו שימוש בסימן המסחר ובמוניטין שנצבר על ידי אחרים מבלי שהשקיעו משאבים ביצירת המוניטין. בנוסף, ההגבלה משרתת גם את הצרכנים ומונעת את הטעייתם על ידי שם דומה למוצר אחר.

לקוח משרדנו ביקש להקים רשת חנויות הנעלה תחת שם המותג "ABSOLUTE SHOES" ובהתאם לכך הוגשה בקשה לרישום סימן מסחר. החברה המשווקת את וודקה ABSOLUT בישראל וחברת אבסלוט העולמית עתרו לבית המשפט המחוזי בבקשה לאסור על השימוש בשם המותג בטענה כי מדובר בסימן מסחר רשום, שהינו סימן מוכר היטב. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה והעניין הגיע לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את התביעה וקיבל את עמדתנו כי אומנם רמת ההגנה על "סימן מסחר מוכר היטב" שנרשם בישראל גבוהה מזו של סימנים אחרים, נוכח הרחבתו לטובין שאינם מאותו הגדר וזאת בהתקיים תנאים מסויימים וכי אין הכרח שההגנה תורחב רק לתחומים "משיקים או קרובים", ויש לבחון כל מקרה לגופו. ואולם כשמדובר בסימן הכולל שם שהוא מונח תיאורי-מילוני, יש לנהוג זהירות רבה בפסילת הסימן ובמתן הגנה ל"ניכוסו" של המילון. בנסיבות העניין, absolute היא מלה העשויה לשמש בהקשרים שונים כמציינת שבחים של שלמות. אין חשש שהשימוש שעשתה המשיבה יצביע על קשר בין הטובין שלה, הנעליים, לבין תחום המשקאות האלכוהוליים. לא הרי צרכי פיו של אדם כהרי צרכי כפות רגליו.

לפסק הדין בבית המשפט העליון לחץ כאן >>

 

על מנת לזכות להגנה יש צורך לנקוט בהליך של רישום סימן המסחר אצל רשם סימני המסחר. בשלב הראשון יש להחליט מהו סימן המסחר אותו מבקשים לרשום. סימן המסחר יכול להיות מורכב מאותיות, איור, סמל גרפי או שילוב שלהם. בשלב השני יש להחליט מהו הסיווג המבוקש מבין סוגי הסיווגים המוגדרים בחוק בתחום המוצרים והשירותים. בשלב השלישי יש לבצע בדיקה האם קיים סימן זהה או דומה לסימן המסחר אותו מבקשים לרשום, בתחום הסיווג המבוקש. לעיתים, לא ניתן יהיה לרשום את הסימן בסיווג שונה בשל היות הסימן סימן מוכר היטב. לאחר ביצוע הבדיקות המקדמיות יש להגיש את הבקשה לרשם לסימני מסחר ולשלם אגרת רישום העומדת כיום על סך 1564 ₪. ככל שסימן המסחר יירשם - תוקף הרישום הינו רטרואקטיבי למועד הגשת הבקשה לרישום ולא למועד הרישום.

לאחר קבלת הבקשה יבדוק רשם סימני המסחר האם הסימן ראוי לרישום בהתאם לדרישות החוק. הליך הבדיקה עשוי לקחת עד שנה מיום קבלת הבקשה. רשם סימני המסחר בוחן האם הסימן בעל אופי מבחין, כלומר, שאין מדובר בסימן שהוא גנרי או תיאורי בלבד. סיבה נוספת לסירוב נובעת מקיומו של דמיון מטעה לסימן רשום ביחס לאותו סוג של שירותים או מוצרים או בתחומים קרובים. במקביל לבדיקת הרשם מתפרסמת הבקשה ברשומות וזאת על מנת לאפשר לציבור ו/או לבעלי סימן אחרים להתנגד לבקשה.

אם מוגשות התנגדויות לרישום סימן המסחר, אזי הדיון יועבר להכרעת הרשם לסימני מסחר, שיכריע בטענות הצדדים. במידה והרשם לסימני מסחר אישר את סימן המסחר ודחה את ההתנגדויות - סימן ירשם בפנקס סימני המסחר ותעודת רישום תשלח לבעליו. אם הרשם פוסל את הבקשה לרישום סימן מסחר ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.

בעל סימן מסחר יכול לחדש את סימן המסחר לאחר 10 שנים, באמצעות תשלום אגרה, וולאחר מכן יוכל לחדש את הרישום אחת ל- 14 שנים.

לבעל סימן המסחר מוקנית זכות שימוש ייחודית ובלעדית בסימן המסחר ביחס למוצרים ו/או השירותים שלגביהם הוא רשום והוא רשאי למכור אותו או לתת בו זיכיון שימוש לאחרים כפי רצונו.

שימוש בסימן זהה או דומה עד כדי הטעייה על ידי אדם אחר ללא קבלת הרשאה מבעל הסימן מהווה הפרה של סימן המסחר והיא לא רק עוולה אזרחית אלא גם עבירה פלילית . לצורך הוכחת טענת ההטעיה די להוכיח כי הסימן רשום בפנקס סימני המסחר ואין צורך להוכיח כי הסימן הינו סימן מוכר היטב או כי הציבור מתבלבל בפועל בין הסימנים. כל שנדרש בעל סימן מסחר להוכיח הוא שמדובר בסימנים דומים. אלא רק כי הם דומים.

יש לזכור כי ההגנה לסימן המסחר מתייחסת אך ורק לגבי אותו סוג של מוצרים ושירותים, שימוש בסימן דומה כאשר מדובר במוצרים או שירותים בסיווג שונה הינו מותר ולא יהווה הפרה של סימן המסחר. חריג לאמור, מתייחס למצבים בהם מדובר בסימן מסחר רשום לגבי סוג מסוים של מוצרים או שירותים , אך מדובר בסימן מסחר מוכר היטב שאז לא ניתן לרשום את הסימן באף סיווג אחר, ללא הסכמת בעל הסימן הידוע היטב.

יש לזכור כי סימן מסחר מוכר היטב שאינו רשום זוכה אומנם להגנה מכוח מעמדו ואולם בהעדר רישום של סימן המסחר קיים קושי ראייתי להוכחת המוניטין של אותו סימן.יתרון נוסף ברישום סימן מסחר נוגע לפשטות היחסית בקבלת סעדים זמניים כגון צווי מניעה וצווי תפיסה במסגרת הליכים משפטיים הננקטים על ידי בעל סימן המסחר המבקש להגן על קניינו.

ישראל הצטרפה כחברה במסגרת אמנת מדריד (פרוטוקול מדריד), המאפשר החל מיום 1 בספטמבר 2010 לבצע רישום של סימני מסחר במדינות החברות בפרוטוקול מדריד בעלויות מופחתות באופן ניכר.

רישום סימני מסחר בינלאומיים במדינות החברות נעשה באמצעות הגשת הבקשה הבינלאומית לרשם סימני המסחר בישראל, אשר מהווה שלוחה לעניין זה של הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO).

ואולם על מנת להגיש בקשה בינלאומית לרישום סימן מסחר במשרדי רשם החברות בישראל  על המבקש לעמוד בשני תנאים: ראשית, עליו להיות אזרח או תושב ישראל או  בעל עסק עם פעילות עסקית מבוססת; שנית, על הבקשה הבינלאומית להיות מבוססת על סימן מסחר רשום או בקשה לסימן רשום בישראל.

היתרון בשיטה זו הינה כי ניתן באמצעות הגשת בקשה אחת, בשפה אחת, תשלום מרוכז של אגרות, ניתן להגן על הסימן במדינות החברות באמנה או בפרוטוקול. מדובר בהוזלה משמעותית בהוצאות למבקש אשר יכול לרשום ולהגן על סימנו בלא למנות מיופי כח במדינות השונות.
 

בקשה לרישום סימן בינלאומי מוגשת באמצעות "משרד המקור" (המשרד בישראל). כאשר הבקשה עונה על כל הדרישות, הסימן נרשם בפנקס הבינלאומי, ומפורסם ביומן סימני המסחר הבינלאומיים. המשרד הבינלאומי מודיע לכל מדינה שביחס אליה התבקש רישום הסימן (בין אם במקור ובין אם בבקשת הרחבה). לכל מדינת יעד קיימת הזכות לסרב לרשום את הסימן במגבלות הזמן שנקבע בהסכם (12 חודשים) או בפרוטוקול (אפשרות ל- 18 חודשים). אי שליחת הודעת סרוב בתוך מגבלת הזמן משמעותה שהסימן נרשם.

אגרת ההגשה לסימן בינלאומי תשלום בהתאם למדינות אליהן מיועדת הבקשה והיא תשלום ישירות לארגון הבינלאומי לקניין רוחני. הדרכים האפשריות לביצוע התשלום מפורטות במדריך לפרוטוקול באתר הארגון הבינלאומי לקניין רוחני. לקבלת מידע על גובה האגרות במדינות השונות באתר המשרד הבינלאומי (WIPO).

בנוסף ניתן להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בחו"ל, המקבילה לבקשה המוגשת בישראל, באחת או יותר מהמדינות החברות באמנת פריז, אמנה בה חברות מרבית מדינות העולם, בתוך חצי שנה ממועד הגשת הבקשה בישראל, במטרה לשמור על תאריך הבכורה של הבקשה בישראל, גם עבור הבקשות בחו"ל, אף-על-פי שמועד הגשתן בפועל היה מאוחר יותר.