מתי תותר המצאה מחוץ לתחום?

האם ניתן להגיש תביעה כנגד מי שאינו תושב ישראל ו/או כנגד מי שאינו מתגורר בישראל?

סמכות בית המשפט בישראל לדון בתביעה כנגד נתבע שמקום מושבו בחו"ל
סמכות השיפוט של בית משפט בישראל קמה מכוחה של המצאת כתב בי-דין בתחומה של ישראל לידי הנתבע.
ייתכנו מצבים שבהם המצאה לידיו של אחר (מייצג , נציג ו/או מיופה כוח) תהיה שוות ערך להמצאה לידי הנתבע,  על אף שאינו נמצא בארץ. אפשר שגם הסכמה של בעל דין תכונן סמכות שיפוט ישראלית ואולם  בכל מקרה אחר, חייב בעל הדין הפותח בהליך נגד אדם הנמצא מחוץ לישראל, לקבל היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 .
תקנה 500 מונה סדרה של נסיבות, אשר קיומה של אחת מהן היא תנאי הכרחי למתן היתר. בתקנה 501 נקבע, שעל מבקש ההיתר להצהיר שיש לו עילת תביעה טובה. אך גם אם מתקיים אחד התנאים המפורטים בתקנה ויש למבקש עילת תביעה טובה, עדיין מוקנה לבית המשפט שיקול דעת, האם להתיר את ההמצאה.
במסגרת הבקשה על מבקש ההיתר להראות שקיימת לה "עילת תביעה" לגוף העניין ו"עילת המצאה", בהתאם לתקנה 500. בנושאים אלה.
אף אם מתקיימים שני התנאים למתן ההיתר, בית המשפט ישקול, האם הוא הפורום הנאות לדון בבקשה. במסגרת שיקול הדעת יבחן בית המשפט, בין היתר, את קיומם של תניית שיפוט ו"הליך תלוי ועומד" בפורום זר.

חשוב להדגיש כי מתן היתר להמצאה מחוץ לתחום אינה באה  במקום הפרוצדורה הנקוטה לעניין המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט. ככל שיינתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום אז יש לבצע המצאה של כתבי בי הדין בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי וככל שלא ניתן לבצע המצאה בהתאם לדין יש לפנות בבקשה לתחליף המצאה.

נסיבות שהתקיימותן מהוות תנאי להמצאה מחוץ לתחום
כאמור, תנאי הכרחי להמצאת תביעה מחוץ לתחום הינה, קיומן של אחת הנסיבות ו/או יותר המפורטת בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, ושהמשותף להן הינה קיומה של זיקה ו/או קשר בין התובענה לישראל:

(1) מבקשים סעד נגד אדם שמקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל בתחום המדינה;
(2) נושא התובענה הוא כולו מקרקעין המצויים בתחום המדינה;
(3) מבקשים לפרש, לתקן, לבטל או לאכוף פעולה, שטר, צוואה, חוזה, התחייבות או חבות בנוגע למקרקעין המצויים בתחום המדינה;
(4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה:
(א) החוזה נעשה בתחום המדינה;
(ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו, מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה;
(ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא;
(5) תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה – ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה – אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה;
(6) מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או מבקשים למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבקשים גם דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו;
(7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה;
(8) מבקשים לאכוף פסק-חוץ, כמשמעותו בחוק אכיפת פסקי-חוץ תשי"ח-1958, או פסק-בוררות-חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968;
תק' תשנ"ט-1999
(8א) מבקשים לבטל פסק בוררות חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבית המשפט של המדינה שבה, או לפי דיניה, ניתן הפסק;
תק' תשס"ו-2005
(9) מגישים תובענה על פי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969;
(10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה.

עילת התביעה
מבקש היתר המצאה מחוץ לתחום נדרש להראות, שעומדת לו עילת תביעה לגופו של עניין ועליו לשכנע את בית המשפט, שמתעוררת "שאלה רצינית", שיש לדון בה. כאשר המטרה היא לוודא, שהבקשה אינה טרדנית או בקשת סרק.

המצאה כתבי בית דין
דרכי המצאת כתבי בי דין לחו"ל קבועות באמנה בדבר המצאתם בחוץ-לארץ של כתבי בי-דין וכתבים שלא מבי-דין בעניינים אזרחיים או מסחריים מיום 15.11.1965 (להלן: אמנת האג), אשר אומצה על-ידי הדין הישראלי בתקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, תשל"ו-1975.

כאמור תקנות סדר הדין האזרחי מורות כי  המצאת כתבי בית-דין, שלא ניתן לעשותה בישראל, מחייבת קבלת היתר מבית-המשפט להמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט וכי עצם סמכותו של בית-המשפט לניהול ההליך תלויה במתן היתר כזה. לאחר שבית המשפט התיר ביצוע המצאה מחוץ לתחום הרי שדרכי ההמצאה רלוונטיות  לשאלת ביצוע ההמצאה בפועל.

בעבר הובעה הדעה בפסיקה ובספרות  כי הקפדה על קיומן של הדרישות הפורמליות הקשורות לאופן ההמצאה היא תנאי לקיום ההליך בפני בית-המשפט.  אלא שאין זו הלכה פסוקה, ובמספר פסקי-דין והחלטות של בית-המשפט העליון נקבע כי ניתן לוותר על הדרישות הטכניות הקבועות בחוק ובתקנות אם ניתן להוכיח את ההמצאה בדרך אחרת, ישירה או עקיפה.
בית המשפט ציין כי דרך ההמצאה הינה שאלה טכנית גרידא, ואין בה כדי להשפיע על הסוגיה המהותית של האפשרות לקיים הליך נגד צד, שהוכח כי קיבל בפועל את כתבי הטענות הרלוואנטיים.
לכן כיום כאשר מבוצעת המצאה של כתבי בי – דין שאינה עומדת בדרישות הטכניות של ההמצאה בהתאם לאמנת האג בית המשפט יראה בהמצאה כהמצאה כדין אם הוכח כי כתבי בי – הדין הומצאו לידיו של הנתבע.

להרחבה נוספת וקריאת התגובה שהוגשה על ידי משרדנו לבקשה למחיקה על הסף של תביעה בטענת פורום לא נאות לחץ כאן

תוכן עניינים לתגובה 
הערות מקדמיות.
עיקרי העובדות
תמצית הטיעון
פורום בלתי נאות – המסגרת הנורמטיבית
הקניית סמכות לבית המשפט.
תקנה 500 – זיקות ענייניות ואישיות
סמכות המבוססת על זיקה לנכס מקרקעין – תקנה 500(2)  ו-500(3)
העדר פסיקה מכוחה בוטלה המצאה אל מחוץ לתחום ביחס לתביעת אכיפה בנוגע לקרקע בישראל .
הימנעות בתי המשפט מנטילת סמכות ביחס לקרקע זרה
התייחסות לפסקי הדין שאוזכרו בבקשה למחיקה על הסף.
זיקות ענייניות נוספות
אכיפת חוזה והפרת חוזה – תקנה 500 (4)   ותקנה 500 (5)
צו מניעה ביחס למעשה שנעשה ו/או עתיד להיעשות בתחום המדינה – תקנה 500 (6)
זיקות בתחומים מיוחדים – ירושה
הקניית המקרקעין לנתבעים הינה בהתאם לצווי קיום צוואה שניתנו בישראל
אין מניעה על פי חוק הירושה להתקשר בהסכם למכירת המקרקעין טרם ניתן צו קיום צוואה.
שיקול הדעת של בית המשפט
נטל ההוכחה
שיקולי בית המשפט.
מדיניות שיפוטית להרחבת סמכות בית המשפט בישראל וצמצום שיקול הדעת לשלילת סמכות לטובת
פורום זר
מן הכלל אל הפרט
רכישת הסמכות
טענות הנתבעים
התייחסות לטענות הנתבעים – כללי
קיומן של זיקות ענייניות לפורום בישראל
הדין החל הינו הדין הישראלי
כוונתם המשוערת של הצדדים בנוגע לפורום
שיקולי נוחות – מקום מגורי הנתבעים והעדים
מקום עריכת ההסכם
שפת ההסכם, שפת הצדדים והיות התמורה נקובה בדולרים
העדר דיווח על העסקה לרשויות המס
טענת הנתבעים כי לעיזבונות המנוחים לא מונו מנהלי עיזבון בישראל והדבר דרוש לניהול התביעה
טענת הנתבעים כי הדין הישראלי אינו מכיר במנהל עיזבון זר וחתימתו אינה מחייבת העיזבון בארץ
הנתבעים לא עמדו בנטל להוכיח כי הפורום הישראלי אינו מתאים וכי קיים פורום זר מתאים יותר
סוף דבר