כל מה שרציתם לדעת על ניתוק חשמל לנכס בשל ביצוע עבירות בנייה

הודעה על ניתוק חשמל 

מהו הבסיס המשפטי לניתוק חשמל לנכס?

מהם  השיקולים להפעלת הסמכות?

קיומה של בנייה בסטייה מהיתר
תנאי מקדמי להפעלת הסמכות לניתוק השירותים הינו הוכחה כי אכן קיימת סטייה מההיתר. לפיכך, בטרם בדיקת אופן הפעלת שיקול הדעת, יש לבחון שאכן מתקיים התנאי המקדמי: בניה המהווה "סטייה מההיתר".

חזקת החפות
כפי שנקבע בפסיקה, אחד מעקרונותיו הבסיסיים של שיטת המשפט הישראלי, הינו העיקרון של החזקה המכונה "חזקת החפות". על פי חזקה זו, כל אזרח מוחזק בגדר חף מפשע עד שלא הוכח אחרת בהתאם לפרק הכללי לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. חזקה זו עומדת גם במסגרת הליך מנהלי לניתוק חשמל ובהליכי הערר כנגד ביצוע ההליך. ונטל ההוכחה על הועדה המקומית להוכיח כי קיומה של בנייה ללא היתר או בסטייה מהיתר.

דרך המלך לבירור עבירות בנייה הינה בבית המשפט לעניינים מקומיים
כפי שנקבע בפסיקה, ככלל, ועדת הערר אינה המקום הראוי, הנכון והמתאים, להוכחת אשמתו של אזרח בעבירות בניה. המחוקק ייחד ערכאה ספציפית ומתמחה בתחום עבירות התכנון והבנייה ושלה הכלים לבירור העובדות והאשמה במקרים של טענות בגין עבירות בניה. בית המשפט לעניינים מקומיים הינו הערכאה המתאימה לברר את אשמתו של האזרח בענייני עבירות בניה, שם מתוחמים התביעה והנאשם בהוראות סדר הדין הפלילי, שם ניתן לזמן עדים ולחקרם בחקירה ראשית ונגדית, ושם קיים מדרג ענישה חוקי.
לעומת זאת ועדת הערר אינה המקום להכריע בדבר אשמתו של האזרח. אין לה את הכלים הפרוצדוראליים לעשות כן, היא אינה כפופה להוראות סדר הדין הפלילי, עדויות וחקירות נשמעים רק במקרים נדירים ומבחינה מהותית הכרעה באשמתו של האזרח אינה מסוג העניינים שהמחוקק התכוון שוועדת הערר תכריע בהם. בוודאי שוועדת הערר אינה אמורה להכריע במחלוקות עובדתיות בדבר אשמתו של האזרח וקיומן של עבירות הבניה.

הליך של ניתוק חשמל צריך להינקט רק במקרים חריגים ונדירים
לדעתנו, הליך ניתוק חשמל נועד לאותם מקרים נדירים, בהם קיימת סכנה ממשית ומוחשית לחיי אדם בשל ביצוע עבירות בנייה. ההליך צריך להינקט רק מקום בו מדובר בעבירות בנייה חדשות שזה עתה נוצרו, במסגרת טווח זמנים קצר (עד 60 יום ממועד ביצוע העבירה לכל היותר).
כאשר מדובר בעבירות בנייה שלא הוכח קיומה של סכנה ממשית ומידית לחיי אדם ולא מדובר בעבירות בנייה חדשות הרי שיש לנקוט בדרך המלך באמצעות הגשת כתבי אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים. אין לאפשר הליך של ניתוק חשמל לצורך השגת ראיות לצורך ההליך הפלילי. זו אינה תכלית החוק וזו אינה מטרתו.

קיומה של מחלוקת עובדתית  אינה מתאינה לדיון בועדת הערר
בנוסף, תנאי לנקיטת ההליך של ניתוק חשמל הינה מקום בו אין מחלוקת עובדתית בדבר עבירת הבניה שנעברה ובדבר הסטייה מהיתר. ככל שקיימת מחלוקת עובדתית הרי שמן הראוי שעניין זה יוכרע על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים.
מתי ניתן לומר כי לא קיימת מחלוקת עובדתית? מצב אחד הוא כאשר קיימת הרשעה של האזרח בבית המשפט לעניינים מקומיים ובמקרה כזה אין מחלוקת בדבר קיומה של עבירה. מצב שני הוא כאשר האזרח מודה בפני ועדת הערר כי בוצעה עבירת בניה. יתכנו מקרים נוספים בהם אפשר ויהיה ברור לוועדת הערר כי קיימת עבירת בניה, וכי המחלוקת העובדתית אינה מחלוקת כנה.

קיומה של סכנה ממשית ומוחשית המצדיקה בירור עובדתי על ידי ועדת הערר
בהתאם לפסיקה קיימים מקרים נדירים, בהם קיימת דחיפות של ממש בניתוק החשמל ואז מוסמכת ועדת הערר להכריע בנושאים עובדתיים, קיומן של עבירות בניה וקיומה של סכנה בטיחותית. אולם זוהי אינה דרך המלך והיא תינקט בדרך זו רק במקרים נדירים.

ביקורת על ההליך המנהלי לניתוק חשמל
העדר תקנות  משנה והנחיות פנימיום
הליך ניתוק החשמל לנכס הינו הליך דורסני ופוגעני המבוצע על סמך חקיקה ראשית כפי שזו נקבעה בחוק התכנון והבנייה. לביצוע ההליך לא נקבעו תקנות, לא נקבעו הנחיות מנהליות ואופן השימוש בהליך זה משתנה מעיר לעיר ובהתאם לגחמותיהם המשתנות של בעלי התפקידים באותה עיר.

לא נדרש לתמוך את הבקשה לניתוק חשמל בתצהיר לביסוס התשתית העובדתית
הליך ניתוק חשמל נעשה בהתאם לטופס הנשלח לחברת חשמל. מוציא הטופס אינו נדרש לפרט מהן העובדות לביסוס בקשתו לניתוק חשמל, מהי העבירה שבגינה מתבקש ניתוק החשמל, מתי בוצעה, מהן העובדות לביסוס העבירה, מהי הסכנה הנובעת מהבנייה ללא היתר המצדיקה ניתוק חשמל.  כאשר אדם מקבל הודעה על ניתוק חשמל אין לו כל יכולת לדעת או להבין מהו הבסיס להחלטה לנתק חשמל לנכס שבבעלותו.
אם נשווה את הסעד של ניתוק חשמל, לסעדים דרסטיים אחרים כגון צו הריסה מינהלי, הרי שלצורך מתן צו הרסה מנהלי, החוק קובע כי רשאי יושב ראש הועדה המקומית להוציא צו הריסה מנהלי לאחר שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, המציין כי -(1) לפי ידיעתו הוקם הבניין ללא היתר או שהבניין חורג ובמה הוא חורג; (2) לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר; (3) ביום הגשת התצהיר, אין הבניין שלגביו מבוקש הצו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים ימים; כן נקבע כי לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית שבתחומה מצוי הבניין החורג".
כלומר, המחוקק קבע, כי לצורך הוצאת צו הריסה מנהלי נדרש תצהיר חתום של מהנדס הוועדה המקומית המפרט את החריגות הנטענות וכן חובת התייעצות עם יועץ משפטי או ראש הרשות לפי העניין.
לעומת זאת, כאשר מדובר בהליך של ניתוק חשמל אין כל תצהיר מטעם מהנדס הרשות, ולמעשה אין כל פירוט מוסדר מה הן עבירות הבניה בהן מואשמת העוררת.

העדר פרטים בבקשה לניתוק חשמל בנוגע לנכס ולעבירה הנטענת
בנוסף צו הפסקה מנהלי מחייב , לפי סעיף 238א' לחוק התכנון והבניה, לכלול פרטים רבים כגון (1) המקרקעין שעליהם הוא חל; (2) העובדה שהבניה, או החלק ממנה שיפורט, בוצעו ללא היתר, או מה הן ההפרות של תנאי ההיתר או העובדות האחרות שבגללן הבנין הוא חורג; (3) הבנין או החלק ממנו שהצו מסמיך להרסו, לפרקו או לסלקו;
כל הפירוט הקיים בצו הריסה מנהלי אינו קיים בהודעה על ניתוק חשמל. בהודעה בדבר ניתוק חשמל מדובר במסמך לאקוני, נעדר פירוט, שבו רב הנסתר על הגלוי.