הגשת תביעה על ידי "ידיד קרוב" בשם חסוי טרם מונה לו אפוטרופוס

רבים אינם מודעים לאפשרות הגשת תביעה בשם חסוי, שאינו יכול להגן על ענייניו בעצמו, אך טרם מונה לו אפוטרופוס. בדרך כלל מדובר במצבים בהם קיים צורך דחוף להגיש תביעה בשם חסוי להגנה על ענייניו או נכסיו כגון במצב בו מי מקרובי משפחתו האחרים ניצל את מצבו על מנת להעביר כספים או רכוש.

דוגמה
אלי הגיע למשרדי נסער. הוא סיפר כי אמו חולת אלצהיימר מזה כשנתיים, אך לא מונה לה אפוטרופוס, והיא מתגוררת בביתה ביחד עם מטפלת. לפני מספר ימים גילה לתדהמתו כי דירתה של אמו עברה ללא תמורה לאחיו. ברור היה כי העברת הדירה מהאם לאח הצריכה החתמת האם על הסכם מתנה, הצהרה למס שבח, שטרי מכר וייפוי כח וכי בעת חתימתה היא לא הבינה על מה היא חותמת וכי היא אינה מתמצאת בזמן ובמקום.
מאחר והאם לא הייתה מסוגלת לזכור את אירוע העברה וממילא לא הבינה את משמעות מעשיה הרי שהיא גם לא יכלה למסור גרסה בנוגע לנסיבות העברת הדירה לבנה ובוודאי שהיא לא הייתה מסוגלת לחתום על תצהיר לביסוס תביעה לביטול עסקת המתנה ולמתן צו מניעה זמני שימנע מכירת הדירה על ידי הבן.
מאחר והאם לא הוכרזה כפסולת דין ולא מונה לה אפוטרופוס הרי שמבחינת הדין היא עדיין כשירה מבחינה משפטית לבצע פעולות משפטיות. בנוסף לא נשללה מהאם הזכות להגיש תביעה בעצמה שכן היא אינה נחשבת פסולת דין אף כי ברור כי היא אינה יכולה להגן על ענייניה.
בנסיבות אלו העילה לביטול עסקת המתנה מבוססת על דיני החוזים בעילות של עושק, כפייה והטעייה והגשת התביעה יכולה להיעשות על ידי אלי שבהחלט יכול לשמש כ"ידיד קרוב" ולפעול בשם האם החסויה ולהגיש תביעה בשם האם נגד האח.

מה ההבדל בין חסוי לפסול דין?
חסוי הוא מי שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס או מי שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס בהתאם לסעיף 33 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, והוא אף כשעדיין לא הוברר אם נתקיימו התנאים למינוי, הכול לפי העניין. אין מניעה למנות לחסוי אפוטרופוס למטרת ניהול נכסי החסוי ולצורך כך לא נדרש להוכיח פסלות משפטית מבחינה נפשית או שכלית שכן אין הוא בהכרח פסול דין ומספיק להוכיח כי החסוי אינו יכול לדאוג לענייניו מכל סיבה שהיא.
פסול דין הוא חסוי שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לענייניו ונדרש להוכיח פסלות משפטית מבחינה נפשית או שכלית על מי שהוכרז פסול דין חלות מגבלות בהתאם לסעיפים 4-7 לחוק.

מי רשאי להגיש תביעה בשם פסול דין ובשם חסוי?
זכות תביעה בשם פסול דין הוסדרה בפרק ד', סימן ג', לתקנות סדר הדין האזרחי ובחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. תקנה 32 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת בסעיף קטן א', כי "פסול דין רשאי לתבוע לדין על ידי אפוטרופסו או ידידו הקרוב; כן רשאי הוא להתגונן בדין על ידי אפוטרופוס.
לכאורה הזכות לתבוע ולהתגונן בשם פסול דין מסורה לאפוטרופוס והיא אינה חלה ביחס לחסוי. חרף האמור הפסיקה קבעה כי "ידיד קרוב", שהינו אדם קרוב לחסוי יכול להגיש תביעה בשם חסוי, על שטרם מונה לו אפוטרופוס, והדבר אפשרי גם במקרים בהם החסוי הוכרז כפסול דין ומונה לו אפוטרופוס.
הטעם לכך הינו שאין סיבה למנוע מאדם שהינו קרוב לחסוי, שבשל מצבו, אינו מסוגל לדאוג לענייניו, לפעול בשמו לשם הגנה על ענייניו וזאת כאשר ברור כי פעולותיו של אותו ידיד קרוב עומדות לביקורת שיפוטית של בית המשפט שיבחן מהי טובתו של החסוי. בית-המשפט יבחן האם "הידיד הקרוב" (המשמש מעין אפוטרופוס לדין) אכן פועל לטובת החסוי ומתוך דאגה כנה לענייניו.