סעיף 66 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, מבחין בין שני צווים. כאשר אין צוואה, מוצהר על זכויות היורשים על פי דין בצו ירושה. כאשר יש צוואה, ניתן צו קיום צוואה, המורה על קיומה. שני הצווים ניתנים בהליך דומה ובאותה ערכאה.

צוואה אינה חייבת להקיף את כל העיזבון. אם היא מתייחסת לחלק מהנכסים בלבד, יינתן צו קיום ביחס לחלק שבצוואה וצו ירושה ביחס ליתרה. שני הצווים יכולים להתקיים זה לצד זה באותו עיזבון.

• הצו הוא הצהרתי ולא מכונן: הירושה עוברת ליורשים במות המוריש מכוח החוק או מכוח הצוואה. הצו מצהיר על כך, ואינו יוצר את הזכות ואינו מעביר בעלות.
• צו ירושה אינו מפרט נכסים: הוא קובע את זהות היורשים ואת חלקיהם היחסיים בעיזבון, ולא מי מקבל איזה נכס. חלוקה קונקרטית בין היורשים נעשית בהסכם נפרד או בצו חלוקה.
• הרישום הוא הליך נפרד: רישום הזכויות במרשמים השונים אינו נעשה מכוח הצו עצמו, ראו להלן.

ברירת המחדל היא הגשה לרשם לענייני ירושה. סעיף 67א לחוק מונה עילות שבהתקיימן מעביר הרשם את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה.

מה נשאר עילה להעברה

• הוגשה התנגדות לבקשה.
• המדינה או אחד ממוסדותיה צד לבקשה.
• היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יזם הליך או הצטרף אליו.
• האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה קטין, נעדר או אדם שמונה לו אפוטרופוס.

בנוסף לעילות אלה, ומעבר להן, רשאי הרשם להעביר בקשה לבית המשפט אם ראה סיבה מיוחדת המצדיקה זאת.

מה השתנה במהלך שנת 2023

עד לתיקון, שלוש עילות נוספות חייבו העברה אוטומטית לבית המשפט: צוואה שנעשתה בעל פה, צוואה שנפל בה פגם או חסר המחייב את הפעלת סעיף 25 לחוק, ועיזבון שחלות עליו הוראות הפרק השביעי בעניין משפט בין לאומי פרטי. שלוש העילות הללו נמחקו. המשמעות המעשית היא שתיקים שבעבר עברו כדבר שבשגרה לבית המשפט לענייני משפחה יכולים כיום להתברר אצל הרשם, בהליך קצר וזול יותר.

עם הגשת הבקשה מודיע הרשם על כך ברבים וקובע תקופה להגשת התנגדויות. סעיף 67 לחוק קובע כי תקופה זו לא תפחת משבועיים. כל המעוניין בדבר רשאי להתנגד. זהו מבחן רחב, ואינו מוגבל ליורשים פוטנציאליים בלבד.

• כל עוד לא ניתן הצו: בפועל, ובהתאם לפרקטיקה של הרשם, ניתן להגיש התנגדות גם לאחר חלוף התקופה שפורסמה כל עוד הצו טרם ניתן. אין להסתמך על כך מראש.
• צוואה אחרת שנמצאה במרשם: אם אותרה צוואה שאינה נושא הבקשה, מודיע הרשם לזוכים על פיה ונקבע להם מועד להתנגד.
• אחרי שהצו ניתן: המסלול אינו התנגדות אלא בקשה לתיקון או לביטול הצו לפי סעיף 72. העילה היא עובדות או טענות שלא היו בפני נותן הצו. מי שיכול היה להביאן קודם ולא עשה כן, מסתכן בכך שהבקשה תעבור לבית המשפט ותידחה. זהו הבדל מהותי, וכדאי להספיק את שלב ההתנגדות.

ההליך כרוך באגרות. סכומי האגרות נקבעים בתקנות ומתעדכנים בתחילת כל שנה, וקיימת הפחתה בהגשה מקוונת וכן פטורים במקרים מסוימים. נכון לבדוק את הסכום המעודכן בעת ההגשה ולא להסתמך על מספרים המופיעים במאמרים ישנים.

סעיף 10 לחוק קובע את מעגל היורשים על פי דין: בן הזוג של המוריש, ילדיו וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, והורי הוריו וצאצאיהם. סעיף 12 קובע את סדר העדיפויות: ילדי המוריש קודמים להוריו, והוריו קודמים להורי הוריו.

זכות בן הזוג, ובעיקר הטעות הנפוצה

סעיף 11 מקנה לבן הזוג שני רכיבים נפרדים.

• מיטלטלין: בן הזוג נוטל את המיטלטלין, לרבות מכונית נוסעים, השייכים לפי המקובל ולפי הנסיבות למשק הבית המשותף. נטילה זו נוספת על חלקו בשאר העיזבון ואינה באה במקומה.
• חלק בשאר העיזבון: מול ילדי המוריש או צאצאיהם, ומול הוריו, נוטל בן הזוג מחצית. מול אחי המוריש או צאצאיהם ומול הורי הוריו, נוטל בן הזוג שני שלישים.
• כשאין קרוב: באין למוריש קרוב מן המנויים בסעיף 10, בן הזוג נוטל את כל העיזבון. זו תוצאה נפוצה בזוגות ללא ילדים שהוריהם ואחיהם כבר אינם בחיים.

כללים נוספים

• עקרון הייצוג: ילד של המוריש שנפטר לפניו והשאיר צאצאים, צאצאיו יורשים במקומו את חלקו, ונכדים אינם נעלמים מהחלוקה. לעניין צאצאיו של יורש שנמצא פסול לרשת, התיקון משנת 2024 הסדיר את מעמדם ואת סמכות בית המשפט בעניינם.
• ידועים בציבור: בן זוג שלא נישא אינו יורש על פי דין. החוק יוצר עבורו מסלול נפרד, שתנאיו שונים והוא נדחה מפני צוואה. אין להניח שהזכות זהה לזו של בן זוג נשוי.
• פסלות לרשת: פסול לרשת מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או על שניסה לגרום למותו, וכן מי שהורשע על העלמת הצוואה האחרונה של המוריש, השמדתה או זיופה, או על תביעה על פי צוואה מזויפת. תיקון לחוק משנת 2024 הוסיף לבית המשפט שיקול דעת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו ובהתחשב בנסיבות, לצמצם את הפסלות או לבטלה, ובלבד ששוכנע כי זה היה רצון המוריש. התיקון גם קבע פטור למי שמוכיח נסיבות של סייג לפליליות המעשה, הסמיך את בית המשפט להגביל פעולות בנכסי העיזבון עד להכרעה בהליך הפלילי, והסדיר את מעמדם של צאצאי היורש הפסול.
• אין יורש: באין יורש על פי דין, המדינה יורשת.

יורש רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, ואם הועבר העניין לבית המשפט, בהודעה לבית המשפט. סעיף 6 לחוק קובע שני גבולות זמן שאין לחרוג מהם: ההסתלקות אפשרית רק לאחר פטירת המוריש, ורק כל עוד לא חולק העיזבון.

לטובת מי אפשר להסתלק

הסתלקות שאינה נוקבת בשם היא הסתלקות כללית: רואים את המסתלק, במידה שהסתלק, כאילו לא היה יורש מלכתחילה, והעיזבון מחולק בהתאם. חשוב להבין שאין מדובר בהוספה יחסית לחלקיהם של שאר היורשים, והתוצאה עשויה להיות שונה מהותית, ולעיתים אף להעביר חלק לקבוצת קרובים אחרת. הסתלקות לטובת אדם מסוים אפשרית רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

• קטין או פסול דין: הסתלקות טעונה אישור בית משפט.
• הסתלקות על תנאי: בטלה.
• אחרי החלוקה: אין עוד הסתלקות. כל העברה בשלב זה היא עסקה לכל דבר.
• שימו לב: הצעות להרחבת רשימת הנהנים בהסתלקות ספציפית נדונו בכנסת בשנים האחרונות. יש לוודא את הנוסח שבתוקף במועד ההסתלקות ולא להסתמך על פרסום קודם.

שני מבנים שדומים בניסוח ושונים לחלוטין בתוצאה. בצוואות שנוסחו ברשלנות ההבחנה ביניהם מטושטשת, וזהו מקור חוזר להתדיינות.

מכאן שהוראה של יורש אחר יורש אינה מבטיחה לשני נכס מסוים, אלא אם הוגבלה במפורש בצוואה. מי שמבקש להבטיח שנכס מסוים יגיע בסופו של דבר לדור הבא, נדרש לנסח את ההגבלה במפורש, ולעיתים כלי הנאמנות מתאים לכך יותר.

קבלת הצו אינה סוף ההליך אלא תחילתו של השלב המעשי. הצו אינו נרשם בפנקסי המקרקעין ואינו משנה דבר במרשמים, וללא פעולה יזומה הנכס נותר רשום על שם הנפטר.

• מקרקעין רשומים: נדרשת בקשה לרישום הורשה בלשכת רישום המקרקעין, בצירוף הצו, נסח עדכני, תעודת פטירה, פרטי היורשים ואישורי המסים הנדרשים. כאשר מקום מושבו של המוריש בפטירתו היה בישראל, ניתן להגיש בקשה משולבת למתן הצו ולרישומו ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין.
• נכסים שאינם רשומים בטאבו: נכסי רשות מקרקעי ישראל, נכסים המנוהלים בחברה משכנת ובתים משותפים שטרם נרשמו, מטופלים מול הגוף המנהל ולא בלשכת הרישום.
• בנקים: הצגת הצו אינה מספיקה כדי שיורש בודד ימשוך כספים. ברוב המקרים נדרשת חתימת כל היורשים, מינוי מנהל עיזבון או הוראת בית משפט. חשבון משותף שכלול בו סעיף אריכות ימים מעורר שאלה נפרדת לחלוטין.
• נכסים שאינם חלק מהעיזבון: קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וביטוחי חיים שבהם מונו מוטבים אינם עוברים בהכרח דרך העיזבון. הצו אינו הכלי לטפל בהם, ויש לבדוק כל מכשיר בנפרד.
• מס עתידי: אין בישראל מס ירושה, אך היורש נכנס לנעלי המוריש. במכירה עתידית של נכס מקרקעין ייגזר השבח ממועד הרכישה ומשווי הרכישה של המוריש, ולא ממועד הפטירה. לכך יכולה להיות משמעות כספית גדולה, וכדאי לבחון אותה לפני החלוקה ולא אחריה.
• חלוקה בין היורשים: החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים אינה אירוע מס, אך אם שולמו תשלומי איזון מכספים שאינם מנכסי העיזבון, החלק שכנגדם נחשב מכירה. פירוט בעמוד הסכמים בין יורשים.
• כדאי לא לדחות את הרישום: עיזבון שלא נרשם במשך שנים מסתבך פי כמה כאשר אחד היורשים נפטר בינתיים, ונדרש הליך ירושה נוסף לפני שניתן להתקדם.

הפרק השביעי לחוק הירושה עוסק במשפט בין לאומי פרטי. הכלל המרכזי הוא שהדין החל על הירושה נקבע לפי מקום מושבו של המוריש בשעת מותו, ולא לפי אזרחותו ולא לפי מקום הימצא הנכסים, וזאת בכפוף לחריגים הקבועים בחוק, ובהם חריג הנוגע לנכסים שיש לגביהם הוראות מיוחדות לפי דין מקום הימצאם. לצד זאת קובע החוק כללים נפרדים לכשרות לצוות ולצורת הצוואה.

• השינוי המעשי: כאמור לעיל, עיזבון שחלות עליו הוראות הפרק השביעי אינו מועבר עוד באופן אוטומטי לבית המשפט לענייני משפחה.
• צוואה שמקורה בחו"ל: כאשר ניתן במדינה אחרת צו קיום לגבי אותה צוואה, ניתן להסתפק בהעתק מאומת, בכפוף לדרישות אימות של מסמכי חוץ, ובפועל אפוסטיל לפי אמנת האג או אימות קונסולרי.
• נכסים בחו"ל: אין לצאת מנקודת הנחה שצו ישראלי יופעל מאליו על נכס במדינה אחרת. ברוב המדינות נדרש הליך נפרד או הליך הכרה, לפי דין המדינה שבה מצוי הנכס, ויש לתאם זאת עם יועץ מקומי מבעוד מועד.

• הגשת הבקשה: בחינה מוקדמת של השאלה אם התיק אמור להתברר אצל הרשם או בבית המשפט, איסוף המסמכים והגשה מקוונת.
• התנגדויות: הגשת התנגדות או מענה לה, וכן בקשות לתיקון או לביטול צו שכבר ניתן.
• הסתלקות ותכנון החלוקה: בחינת התוצאה המשפטית והמיסויית לפני ההגשה, ולא אחריה.
• מימוש הצו: רישום הורשה בלשכת רישום המקרקעין, טיפול מול הגוף המנהל בנכסים שאינם רשומים בטאבו, וליווי מול הבנקים.
• עיזבון עם זיקה זרה: ליווי יורשים תושבי חוץ ותיאום מול יועצים במדינה שבה מצויים הנכסים.

רקע

עורך הדין דוד מלניק חבר בלשכת עורכי הדין בישראל משנת 1996. הוא מורשה לעריכת דין גם במדינת ניו יורק, ומשמש נוטריון. מאז 2008 הוא מכהן כנאמן משותף בקרן מסלובטי. הוא בעל תואר שני במינהל עסקים (MBA)‏, והשלים בהצטיינות את לימודי התואר השני במיסוי עסקי (MBT)‏. הוא בעל מעמד Affiliate Member בארגון STEP הבינלאומי, המאגד את העוסקים בנאמנויות, בעיזבונות ובתכנון ההון המשפחתי‏.