תיקון 18 הכניס לחוק שורה של עקרונות שמשנים את אופן הבחינה של בקשה למינוי אפוטרופוס לאדם בגיר.

• המונח חסוי בוטל. החוק אינו משתמש בו עוד, והמונח המקובל הוא אדם שמונה לו אפוטרופוס. המונח הישן עדיין מופיע במקורות שלא עודכנו.
• רצון האדם והעדפותיו. נקודת הכובד עברה משאלה של טובת האדם כפי שהיא נראית לאחרים, לשאלה מהו רצונו שלו, ובית המשפט נדרש לשמוע אותו.
• סיכון בהיעדר מינוי. בית המשפט בוחן תחילה אם בלא מינוי עלולים להיפגע זכויותיו, צרכיו או האינטרסים של האדם.
• חלופה מגבילה פחות. גם אז אין למנות אפוטרופוס אם ניתן להשיג את המטרה בדרך שפגיעתה בזכויות האדם, בחירותו ובעצמאותו פחותה. במסגרת בחינה זו נבדק גם אם קיים ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף באותם עניינים.
• תיחום. המינוי מוגבל לעניינים שבהם הוא נדרש, ולהיקף הסמכויות הדרוש בלבד. בית המשפט אף רשאי לקצוב את המינוי בזמן.

מוסד התומך בקבלת החלטות קבוע בסעיף 67ב לחוק, והוסדר בפירוט בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ד-2024. התקנות מבחינות בין תומך שהוא קרוב או בעל קרבה אישית מתמשכת, תומך מתנדב ותומך מקצועי המקבל שכר, וקובעות דרישות הכשרה וכשירות בהתאם. המינוי נעשה בבית המשפט לענייני משפחה ודורש את הסכמת שני הצדדים.

פירוט נוסף בעניין ייפוי כוח מתמשך מופיע בעמוד הייעודי באתר.

החוק מונה את המצבים שבהם ניתן למנות אפוטרופוס, ובהם קטין ששני הוריו נפטרו או שאינם מסוגלים למלא את תפקידם, מי שהוכרז פסול דין, אדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו, וכן נעדר. בפרקטיקה, העילה השכיחה בבגירים היא חוסר היכולת לדאוג לעניינים.

לפי היקף

• אפוטרופוס לענייני רכוש: ניהול נכסים וכספים ומימוש זכויות.
• אפוטרופוס לעניינים אישיים: רווחה, מקום מגורים וצרכים יומיומיים.
• אפוטרופוס לעניינים רפואיים: החלטות בעניין טיפול רפואי. מבחינה מהותית זו תת קבוצה של העניינים האישיים, והיא מיוחדת בצו כאשר יש לכך צורך.
• אפוטרופוס לעניין מסוים: מינוי ממוקד לפעולה או לנושא בודד, ולעיתים זו החלופה הנכונה במקום מינוי כללי.
• אמצעים זמניים: בית המשפט רשאי בכל עת לנקוט אמצעים זמניים לשמירת ענייניו של האדם, לרבות מינוי זמני.

ניתן למנות יותר מאפוטרופוס אחד, במשותף או בחלוקת תחומים. חלוקה ברורה מראש מונעת חיכוך בהמשך, במיוחד כאשר קיים חשש לניגוד עניינים בין האפוטרופוס לבין האדם או בין האפוטרופוסים לבין עצמם.

• מי מגיש: בן זוג, קרוב משפחה או בא כוחם, תאגיד או נציגו, וכן היועץ המשפטי לממשלה או נציגו.
• לאיזו ערכאה: בית המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו מתגורר האדם.
• מסמכים: טופס בקשה מאומת בתצהיר, סיכום רפואי בדבר מצבו הנפשי או הגופני של האדם חתום בידי עורכו, הסכמה בכתב של המועמד לשמש כאפוטרופוס, וכן פרטי בני המשפחה ועמדתם ביחס לבקשה.
• עמדת האדם: אינה עניין פורמלי. בית המשפט נדרש לשמוע את דעתו של האדם עצמו, וזהו חלק מהותי מההליך.
• האפוטרופוס הכללי: מביע עמדה בהליך, ולאחר המינוי מפקח על האפוטרופוסים, מקבל את הדוחות ובוחן אותם, ומנחה את האפוטרופוסים בעבודתם.
• אגרות: ההליך כרוך באגרת בית משפט, וקיים מנגנון פטור בכפוף להוכחת מצב כלכלי.

פרטה וסל מחיה

אפוטרופוס שמונה לענייני רכוש או לכלל העניינים מגיש לאפוטרופוס הכללי פרטה: פירוט מלא של נכסי האדם והתחייבויותיו למועד המינוי, בצירוף אסמכתאות. כחלק מטופס הפרטה מוגש גם סל מחיה, המציג את ההכנסות החודשיות מול ההוצאות החודשיות הממוצעות ומגדיר מסגרת הוצאה שוטפת שאינה טעונה אישור פרטני. אפוטרופוס לעניינים אישיים בלבד אינו נדרש לפרטה, אלא אם נדרש לכך במפורש.

דיווח שוטף: מה השתנה

מאז הפעלת מודל הפיקוח הדיפרנציאלי, אפוטרופוסים בני משפחה אינם נדרשים עוד להגיש דוחות כספיים שנתיים באופן קבוע. דיווח כספי נדרש כאשר מתקבלת דרישה פרטנית מהמחוז או כאשר בית המשפט מורה על כך. אפוטרופוס שלא קיבל דרישה אינו נדרש להגיש דוח יזום. בנוסף, הגשת הפרטה והדוח הכספי אינה כרוכה כיום באגרה.

פעולות הטעונות אישור

סעיף 47 לחוק מונה פעולות שאפוטרופוס אינו מוסמך לבצע ללא אישור, ובהן:

• העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר.
• עסקה במקרקעין, למעט שכירות שחוק הגנת הדייר אינו חל עליה ושתקופתה אינה עולה על חמש שנים. השכרה שחוק הגנת הדייר חל עליה טעונה אישור בכל מקרה.
• המחאה או שעבוד של זכות לקבלת זכות במקרקעין.
• הסתלקות מחלק או ממנה בעיזבון, וכן העברה או שעבוד של חלק בעיזבון.
• מתן תרומה או מתן מתנה שאינה נהוגה בנסיבות העניין, מתן ערבות או הלוואה, ומשיכת כספים מקופת גמל.
• פעולה משפטית אחרת ששוויה עולה על סכום שנקבע, וכן התחייבות לבצע אחת מהפעולות שלעיל.

סכומי הסף מתעדכנים מעת לעת ויש לאמתם במועד הפעולה. פעולה הטעונה אישור שנעשתה בלא אישור מוקדם חשופה לבטלות, וההגנות הקיימות בדין מוגבלות ואינן מגנות על האפוטרופוס עצמו.

זהו אחד השינויים המעשיים המשמעותיים בשנים האחרונות. מאז אוגוסט 2025, בעקבות תיקון לחוק ובהתאם לנוהל שפרסם האפוטרופוס הכללי, ניתן להגיש בקשה לאישור פעולה כלכלית ישירות לאפוטרופוס הכללי, במסלול מנהלי מקוון, במקום לפנות לבית המשפט.

• מי רשאי להגיש: אפוטרופוסים, הורים לקטינים, ומיופי כוח לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, וכן עורך דין המייצג אותם.
• אילו פעולות: פעולות הטעונות אישור בעניין קטין, פעולות הטעונות אישור לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, פעולות אפוטרופוס לפי סעיף 47, וכן אישור שכר אפוטרופוס.
• דוגמאות: מכירת דירה, רכישת מקרקעין, החלפת דירה לצורך הנגשתה, שיפוץ, וקנייה או מכירה של רכב.
• ספים כספיים: המסלול חל על סוגי בקשות מוגדרים, ובחלקם נקבע סף כספי. כך למשל שיפוץ או פעולה כספית בסכום העולה על 100,000 שקלים, וכן קנייה או מכירה של רכב שהשימוש בכספי האדם או התמורה בה עולים על סכום זה. הרשימה והספים מפורטים בנוהל האפוטרופוס הכללי.
• לוחות זמנים: עדכון ביניים בתוך 21 יום, והחלטה בתוך 60 יום ממועד קבלת בקשה מלאה על מסמכיה. להשוואה, ההליך בבית המשפט נמשך בדרך כלל חודשים ארוכים.
• מתי בכל זאת לבית המשפט: כאשר צוין בבקשה שהאדם מתנגד לה, וכן במכירת דירה שבבעלותו המלאה של קטין בן 16 ומעלה שלא נתן הסכמה בכתב. בנוסף מפנה האפוטרופוס הכללי לבית המשפט כאשר הפעולה אינה מיטיבה עם האדם או מיטיבה עמו במידה מזערית, כאשר המחיר בלתי סביר או ההוצאה בלתי מוצדקת, כאשר הפעולה פוגעת בנזילות באופן שלא יותירו לאדם אמצעים, כאשר קיימת מחלוקת בין כמה אפוטרופוסים, וכן בהסתלקות מירושה, במתן הלוואה או בערבות ללא הצדקה ממשית. גם המבקש עצמו רשאי לבקש שהעניין יידון בבית המשפט.

ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. אין צורך במינוי שיפוטי, וזו נקודה שרבים אינם מודעים לה. האפוטרופסות הטבעית כוללת את הדאגה לצרכי הקטין, לחינוכו וללימודיו, את שמירת נכסיו וניהולם, את הסמכות לקבוע את מקום מגוריו ואת הסמכות לייצגו. ההורים חייבים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין, ופועלים בהסכמה זה עם זה.

פעולות שההורים אינם מוסמכים לבצע ללא אישור מראש

סעיף 20 לחוק מונה פעולות שההורים אינם מוסמכים לייצג בהן את הקטין בלי שבית המשפט אישרן מראש, ובהן העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית או של דירה, פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק, נתינת מתנות שאינן נהוגות בנסיבות העניין, נתינת ערבות, ופעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו, למעט קבלת מתנות הניתנות לקטין.

כאשר לקטין נכסים משמעותיים, למשל ירושה או כספי פיצויים, עשוי בית המשפט למנות אפוטרופוס לרכוש, לעיתים בנוסף להורים ולעיתים במקומם, ובפרט כאשר קיים ניגוד עניינים. גם כאן, מאז אוגוסט 2025 ניתן להגיש בקשות אישור מסוימות במסלול המנהלי שתואר לעיל.

• פקיעה: אפוטרופסות על קטין פוקעת בהגיעו לבגרות. אפוטרופסות פוקעת גם בפטירת האדם.
• ביטול או צמצום: בית המשפט רשאי לסיים את המינוי או לצמצמו, לרבות לבקשת האדם עצמו. שינוי בנסיבות הוא עילה לבחינה מחדש, ואין לראות במינוי החלטה סופית.
• התפטרות: אפוטרופוס רשאי להודיע בכתב לבית המשפט על רצונו לסיים את תפקידו, אך ההתפטרות אינה נכנסת לתוקף עד שבית המשפט מאשר אותה.
• פיטורים והחלפה: בית המשפט רשאי לפטר או להחליף אפוטרופוס שאינו ממלא את תפקידו כראוי, או מטעמים אחרים.
• מסירה: אפוטרופוס שסיים את תפקידו חייב למסור את נכסי האדם ואת מסמכיו למי שבא במקומו.

• בחינה מוקדמת: האם נדרש מינוי בכלל, והאם ייפוי כוח מתמשך או תמיכה בקבלת החלטות עונים על הצורך. זהו הבירור הראשון.
• הגשת בקשה למינוי: ניסוח הבקשה כך שתתייחס לשאלת החלופה המגבילה פחות ולהיקף הסמכויות המבוקש, ולא כבקשה גורפת.
• ליווי אפוטרופוס מכהן: הכנת פרטה וסל מחיה, התנהלות מול מחוז האפוטרופוס הכללי, ומענה לדרישות דיווח.
• אישור פעולות: הגשת בקשות במסלול המנהלי או בבית המשפט, לרבות בעסקאות מקרקעין ובעניינם של קטינים.
• מחלוקות: ניגוד עניינים בין אפוטרופוסים, בקשות להחלפת אפוטרופוס ולסיום מינוי.

רקע

עורך הדין דוד מלניק חבר בלשכת עורכי הדין בישראל משנת 1996. הוא מורשה לעריכת דין גם במדינת ניו יורק, ומשמש נוטריון. מאז 2008 הוא מכהן כנאמן משותף בקרן מסלובטי. הוא בעל תואר שני במינהל עסקים (MBA)‏, והשלים בהצטיינות את לימודי התואר השני במיסוי עסקי (MBT)‏. הוא בעל מעמד Affiliate Member בארגון STEP הבינלאומי, המאגד את העוסקים בנאמנויות, בעיזבונות ובתכנון ההון המשפחתי‏.